1. [תמ] צבע: וכיוון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין (ברכות ו); הפרחים פורחים בגוונים מגוונים; האישה תיארה במשטרה את התוקף - כתפיים רחבות, שיער לבן, גוון עור שחור וצלקת על לחיו
2. [עח] כל אחד מן השינויים הקלים של צבע או של צליל; בן- צבע: בשמלתה היו גוונים אחדים של ירוק
3. [עח] (בהשאלה) שוני קל בין דברים דומים או קרובים, נְיוּאָנְס: אך גוון היה בין דעותיהם
4. [עח] (באופטיקה) תחושת הראייה התואמת לאורכי גל שונים של אור. הגוונים קשורים לאמפליטודות גלי האור, והם משתנים על-פי עצמת האור, ציון הבהירות היחסית, חיוורון, זוהר, ברק וכדומה
5. [עח] (ברבים: גוונים) צורת צביעת שיער ביותר מצבע אחד (עממי)
אנגלית: color, hue; nuance
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה