1.[תנ] אסון, כיליון: ״קרץ מִצָפון בא״ (ירמיה טו, 20); ״בשָׂר בבַשׂרֵם כי ברח קרץ״ (מלשון הפיוט);
2. [תמ] מִקרֶצֶת, חתיכה שנקרצה מדבר-מה - בייחוד חתיכת בצק: ״הַשׂאור והשרץ בתוכו והקרץ בֵּינָתַיים״ (כלים ח, ו);
3. [יב] קריצה, רמיזה: ״קֶרֶץ עֵינָם כַּפֵּר הדַס״ (ספרות ימי הביניים);
4. [עח] קַרצית; סוג של בעלי חיים טפיליים ממחלקת העַכבישים
***