_ פירוש

← חגיגת הבדולח
← ליל הבדולח

אכדית. בנינווה בירת אשור העתיקה נמצאה הספרייה של המלך אשורבניפל (המאה ה-7 לפה"ס) ובה רשימה של שרפי עצים רחניים ובהם הבֻדֻלחֻ. הייתה מחלוקת בין חז"ל לגבי מהותו של הבדולח - היו שראו אותו כבושם בעוד אחרים ראו אותו כאבן חן. מי שקיבע את המילה כאבן חן היה רש"י ובעקבותיו הפרשנים שבאו אחריו. אכדית היא שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. לטינית: bdelion

אֵילָך, אָלָךְ, אַמְלָח, גולַח, גַלָח, דָלַח, הולַך, הומלַח, הומלַך, הושלַך, הֵילָךְ, הלַךְ, הָלַך, הָשלך, הִשְתַלַח, זָלַח, יגולַח, יִדְלַח, יולַך, יומלַח, יומלַך, יוצְלָח, יושלַךְ, יִזְלַח, יימָלח, יִימלַח, ייסָלַח, יִיסְלָח, יישָלַח, ילַחלח, יסולַח, יפולַח, יִפלַח, יִצלַח, יִקלַח, יִשלַח, כְלַךְ, לַח, לָךְ, לִילָךְ, מְגולָח, מִדְלָח, מַהלָךְ, מולָךְ, מומְלָח, מומְלָךְ, מוצְלָח, מושְלָךְ, מְלוחְלָח, מְלוכְלָךְ, מַלָח, מָלַח, מָלַך, מְמולָח, מְסולָח, מְפולָח, מְפוצְלָח, מְקולָח, מְשולָח, מִשְלָח, מָשְלָךְ, מִתְלַחְלֵחַ, נֶאלַח, סַלָח, סָלַח, פָלַח, פַלָאח, צָלַח, קֶלַח, קָלַח, קַשְלָח, שָלַח, שֶלָךְ, בדולַח, ימולַח, ישולַח, יקולַח, מולַח, סולַח, פולַח, שולַח, קולַח, חגיגַת הבדולַח, לֵיל הבדולַח