_ פירוש

פירוש

אוֹצֵל [תנ]

1. משפיע ונותן מרוחו ומחָכמתו, מַשְרֶה: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם (במדבר יא, 17); "אתה חכם ומחכמתך אצלת חפץ מזומן" (מלשון הפיוט);
2. מונע, חוסֵך: "וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם" (קהלת ב, 10);
3. מפריש, מבדיל, תורם: "הלא אצלתי לי ברכה" (בראשית כז, 36)

דקדוק למילה _

[פ'; אוצֶלֶת; אָצַל, יֶאצַל, לֶאצול] <אצל>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה _

אוצֵל
חוסֵך , מַאציל , מַבדיל , מונֵעַ , מֵניחַ , מַעביר , מַעניק , מַפריש , מַקרין , מַרעיף , מַשפּיעַ , מַשרֶה , נוסֵך , נותֵן , שופֵך , תורֵם [שדה סמנטי: נתינה] | ניגודים: מרַכֵּז

חרוזים למילה _

אוצֵל, הִצטַלצֵל, הֵצֵל, הִתנַצֵל, הִתעַצֵל, הִתפַצֵל, יֵיאָצֵל, ִיינָצֵל, ינַצֵל, יפַצֵל, יִצטַלצֵל, להינָצֵל, מְנַצֵל, מְפַצֵל, מִצְטַלְצֵל, מֵצֵל, מְצַלְצֵל, מִתְנַצֵל, מִתְעַצֵל, מִתְפַצֵל, עָצֵל, צֵל, צִלְצֵל, חוצֵל