1. [יב] מסדֵר, עורך דבר על-פי אופניו. שיטה או דרך שבה נעשה דבר מה: וברית שלוש-עשרה מידות אופנים (ספרות ימי הביניים)
2. סובב על צירו
3. [עח] רוכב על אופניים
***
[פ'; אופֶנֶת; אָפַן, יֹאפַן, לֶאפון]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שפירושה ומקורה בלתי ברורים. בסביבות שנת 400 לפני הספירה תרגם הירונימוס (חכם נוצרי) את המילה בעֲתו, בזמנו. אחרים סבורים שהא' בראשית המילה היא תוספת למילה פָּן. לפי בן-סירא אופן הוא חכמה מעשית לעומת דעת שמשמעה ידיעה תיאורטית
אופַן
(תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. גַלגַל , גַלגַל-המַזָלות [שדה סמנטי: מזל]
2. אֶראֵל , טַפסָר , כּרוב , מַלאָך , שָׂרָף [שדה סמנטי: אלוהים]
אופֶן
(תוצאה דומה)
אורַח , אֶמצָעי , אֶפשָרוּת , דֶרֶך , דֶרֶך הִתנַהגוּת , דֶרֶך פּעוּלה , הַבָּעה , הֵיעָרכוּת , הליכות , הֶסדֵר , הִתנַהגוּת , ז'נר , טַעַם , מִבנֶה , מַהלָך , מודוּס , מידה , מין , מִנהָג , מַניֵירה , נוהַל , סִגנון , סֵדֶר , סוג , סוּגְיָה , פָּן , פָּנים , צביון , צַד , צוּרה , שיטה , שיעוּר , תכוּנה , תָכנית [שדה סמנטי: שיטה]
אופֶן, גֶפֶן, דופֶן, חופֶן, פַייְפֶן, צופֶן, חופֵן, יֵיחָפֵן, יִיסָפֵן, יִיצָפֵן, להֵיחָפֵן, להיסָפֵן, להיצָפֵן, מִשתַפֵן, מִתחַרפֵן, סופֵן, פֵן, צופֵן, אופֵן, דופֵן, כופֵן, לִיקופֵן, פולִיפְרופֵן, תִיאופֵן
להרחבה ראה:
אין,
גיבן,
הכוון,
אבן,
אנטיגן,
אוגן,
מדנדן,
אדן,
בוהן,
אזן,
אכן,
חותן,
בטן,
מאיין,
התקן,
זוקן,
תוכן,
גובלן,
אומבודסמן,
אומן,
חונן,
רנן,
מאחסן,
חוסן,
יען,
מדפן,
חופן,
אופן,
מחמצן,
מתמרן,
אורן,
דשן,
חושן
אופן פרוש | אופן פירוש | אופן מילון | אופן הגדרה מילונית | אופן מילון עברי | אופן מילון אנציקלופדי | אופן אנציקלופדיה | אופן תרגום
אופן פירוש השם | אופן פירוש המילה | אופן משמעות המילה | אופן ביטויים | אופן דקדוק | אופן לשון | אופן ניבים | אופן אטימולוגיה
אופן מילים נרדפות | אופן ניגודים | אופן חריזה | אופן חרוזים | אופן צירופים | אופן פתגמים | אופן ניבים | אופן תחביר
אופן ביטויים | אופן ציטוטים | אופן ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה