_ פירוש

סימן שטבע גווידו ד'ארצו, נזיר בנדיקיני בן המאה ה-11, שמונה להיות האחראי על הכשרת מקהלת הקטדרלה של העיר ארצו שבחבל טוסקנה, איטליה. הוא כתב ספר זמרה שנועד לשחרר את הזמרים מלימוד רפרטואר המקהלה בעל פה כדי שיוכלו לשיר. הרעיון היה לכתוב את הצלילים מעל למילים בעזרת חמישה קווים ונקודות ולקשור ביניהם. גווידו הלחין שיר הלל ליוחנן המטביל כך ששרים את ההברה הראשונה של שורה בתו אחר ובסדר עולה. השורה השנייה הינה 'רֶזוֹנַרֵה פִּיברִיס' (קולות מהדהדים) והאות הראשונה הראשונה בשורה זו ניהייהה מזוהה עם השם והצליל השני בסולם שפיתח. זה הפך גם לשמו של התו בעברית (על פי הבלשן אילון גלעד 'מהשפה פנימה')

אוֹרֶה, בּוֹרֵא, בּוֹרֶה, הוֹרֶה, הָרֶה, הִתיָירֵא, הִתקָרֵא, זוֹרֶה, חוֹרֶה, טוֹרֶה, יֶארֶה, יבָרֵא, ייבָּרא, יַברֶה, יברֶה, יגורֶה, יְגָרֶה, יֶהרֶה, יופרֶה, יוֹרֶה, יושרֶה, יותרֶה, ייוָורא, יְיָרֵא, יֵירֵא, יָרֵא, יזורֶה, יזָרה, יֶחרֶה, יַחרה, יטרֶה, יֵיהָרה, ייזָרֶה, יִיזְרֶה, ייכָּרה, יִיכרֶה, יִימְרֶה, יֵיעָרה, יִיפרֶה, ייקָרֶה, יִיקרֶה, יִיָּרה, יִירֶה, יישָרה, יִישרֶה, יַמרֶה, יַערֶה, יעָרֶה, יַפרֶה, יַקרה, כּוֹרֶה, מְבָרֵא, מַבְרֶה, מְגוֹרֶה, מְגָרֶה, מְהורֶה, מוּפְרֶה, מוֹרֶה, מוּשְׁרֶה, מוּתְרֶה, מְזורֶה, מְזָרֶה, מִזְרֶה, מַחרֶה, מְיָירֵא, מִכְרֶה, מַמְרֶה, מְעורֶה, מְעָרֶה, מַערֶה, מַפְרֶה, מְקורֶה, מְקָרֶה, מִקְרֶה, מַקְרֶה, מָרֵא, מַשְׁרֶה, מִתְגָרֶה, מְתַחרֶה, מִתְחָרֶה, מִתְייָרֵא, מִתְקָרֵא, מִתְעָרֶה, מַתְרֶה, עֶשְׂרֵה, פּוֹרֶה, פְּרֶה, פָּרֶה, צֵירֶה, קוֹרֵא, קוֹרֶה, רֶה, שׁוֹרֶה, שׂוֹרֶה