_ פירוש

צירוף שמקורו בימי הביניים. המשמעות באותה תקופה הייתה ש"בדרך כלל" = מה שאינו פרטי, מה שאינו "בדרך פרט". הפירוש בעברית החדשה אומר שלכלל יכול שיהיו חריגים ויוצאים מן הכלל.

אומְלָל, אמֵלָל, בִגְלַל, בִכְלָל, בָלַל, גְלָל, גָלַל, גָלָל, דולַל, הוכלַל, הולַל, הופלַל, זָלַל, חולַל, חושמַל, חָלָל, ידולַל, יהולַל, יוכלַל, יופלַל, יחולַל, יקולַל, כְלָל, כָלַל, מְאומְלָל, מְבולָל, מְגולָל, מְדובְלָל, מְדולָל, מְהולָל, מַהלָל, מוכְלָל, מופְלָל, מוצְלָל, מְחולָל, מְטולָל, מְטורְלָל, מִכְלָל, מְלָל, מְעולָל, מַעלָל, מְקולָל, מְשוכְלָל, מְשולָל, מְשוקְלָל, מְתולָל, סָלַל, עולָל, צָלַל, קָלָל, שולָל, שָלַל, שָלָל, הַכלָל, מְכלָל, מִכלָל, מוכלָל, מְשכְלָל, מכְלָל, משוכלָל, נִכְלָל, דַאגַת הכלָל, אַרבָעון משוכלָל, בדֶרֶך כלָל, ועַד בכלָל, טובַת הַכלָל, יוצֵא מִן הַכלָל, כלָל וכלָל, יציאה מִן הכלָל, מצולָע משוכלָל, מתומָן משוכלָל, עַד וְעַד בִכְלָל, עַד ולא עַד בִכלָל, פֵאון משוכלָל, זֶה הכלָל