_ פירוש

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת ומכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

אורֵג, דֵירֵג, הורֵג, הִשתָרֵג, הִתבָרֵג, חורֵג, ידָרֵג, יֵיאָרֵג, יֵיהָרֵג, יִיסָרֵג, להֵיהָרֵג, להיסָרֵג, מבָרֵג, מַבְרֵג, מְדָרֵג, מהָרֵג, ממַדרֵג, מְקַטְרֵג, מִשְׂתָרֵג, מִתְבָרֵג, מתַברֵג, סורֵג, עורֵג, קִטרֵג, אורֵג', בורֵג, שׂורֵג, הוצָאה לָהורֵג, אָב חורֵג, אָח חורֵג, אָנו הַמַסֶכֶת וְאַתָה הָאורֵג, בֵן חורֵג, מִטעָן חורֵג, מוצָא להורֵג, מוציא להורֵג

להרחבה ראה:
מגבב, דובב, גב, נגב, מנדב, כוזב, הרחב, היטב, אטב, הרכב, רכב, חולב, דולב, גונב, היסב, מתעב, חוצב, קצב, יקב, אורב, גרב, הֶקשב