_ פירוש

פירוש

אוּר [תנ]

1. אֵש, מדורה: אֵין-גַּחֶלֶת לַחְמָם, אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ (ישעיה מז 14); חרס... כדי לחתות בו את האור (שבת ח, ז);
2. בִּקעה (לשון מאוּרה) לפי אחד הפירושים ל"אוּר כַּשְׂדים"
אנגלית: fire

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; אוּר-, אוּרים, אוּרֵי-, אוּרו]

ביטויים עם המילה _

← אורים ותומים
← חג האורים

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

מילים נרדפות למילה _

אור

1. הֶאָרה , זוהַר , נהור , אורה , בּהירוּת , בָּרָק , הָדָר , הוד , זהירה , זָהֳרה , זַהרוּר , זַהרוּרית , זיהוּר , זיו , זיוָוה , זֶרַח , חַמה , יופי , יִפעה , לַהַט , לובֶן , לוּקס , מָאור , נגוהה , נהָרה , נוגַהּ , נוהַר , ניצוץ , נִצנוּץ , פּאֵר [שדה סמנטי: אור] | ניגודים: אפֵלה, חשֵכה, צֵל
2. בּוקֶר , יום , שַחַר [שדה סמנטי: בּהירוּת] | ניגודים: לילה
3. אֶמֶש , עֶרֶב [שדה סמנטי: יממה] | ניגודים: מוצאֵי
4. זורֵחַ , מֵאיר , נוגֵהַ [שדה סמנטי: שֶמֶש] | ניגודים: נֶאסָף
5. אמֶת , צֶדֶק [שדה סמנטי: אמת] | ניגודים: עוול, שקר

אוּר
אֵש , לֶהָבה , מדוּרה , מַשׂוּאה , נוּר , שַלהֶבֶת [שדה סמנטי: אֵש]

חרוזים למילה _

אוּר, בֵּיאוּר, גָהוּר, גִיהוּר, דִיהוּר, הִרְהוּר, זָהוּר, זִיהוּר, טִיהוּר, מִיהוּר, סָהוּר, פֵּיאוּר, תֵּיאוּר

להרחבה ראה:
אור, בור, בעבור, אגור, בדור, אחזור, אבז'ור, איחור, איתור, איור, אזכור, אמור, דינור, איסור, ביעור, איפור, חפור, אצור, אוורור, אישור