1. [תנ] מי שרוצֵח, מֵמית: והיא מֹרָטה לתת אותה ביַד הורֵג (יחזקאל כא, 17); כל זמן שאֵלו העדים יכולין להזדמם על אותה עדוּת אין ההורֵג נהרג (ירושלמי סנהדרין כב, ג); הגיבור הציל את האיש מידי הורגו
2. [עח] מבַצֵע פסק דין מוֶות: פסק דין מוות נעשה בידי ההורֵג (תנו דעתכם להבדל בין
עוֹרֵג לבין הורג לבין
אורג)
אנגלית: killer