1. מתבּייש, נכלם, נָבוך; נהיה לכלימה ולחרפה:
בּוֹשוּ וגם נִכלמו כּלם (ישעיה מה, 16); בֹשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי (ירמיה לא, 18); בוש אתה לומר שכלבו של כוהן גדול חביב הימך (תוספתא כלים בבא קמא א, ו)
2. מתאכזב, נוחל מַפַּח נֶפֶש: אל יבושו בי קווֶיךָ (תהילים סט, 7)
3. יָבֵש, חָרֵב: וְיֵבוֹש מְקוֹרוֹ וְיֶחרַב מַעְיָנוֹ (הושע יג, 15)
אנגלית: ashamed
***