_ פירוש

אכדית: kishshu. ערבית: קוּסה. מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

בֵרְשו, גִבְשו, גֵרְשו, דָשוא, הודְגְשו, הוחשו, הוחְלְשו, הוכְחשו, חִמְשו, כָמְשו, לָבְשו, לָחשו, מָשו, מִשְשו, נִבְחְשו, נָטְשו, נֶענְשו, נִפְגְשו, נָקְשו, נִרְעשו, נִתְלְשו, תְאויְשו, תְגַבְשו, תְגורְשו, תִלְבְשו, תָלְשו, יַחסו, כוסו, כִיסו, כַעסו, מְבִיסו, מְחַפְשו, מְטוסו, מְטִיסו, מִכְסו, מַכְנִיסו, מַכְעִיסו, מַשוא, עַרְשו, תופְסו, אוכְלְסו, אורְשׂו, אִפְסו, דָחסו, הוכְנְסו, הִנְדְסו, הִתְאָרְסו, הִתְאַפְסו, הִתְבָאסו, הִתְפַרְנְסו, הִתְפַרְסו, הִתְרַפְסו, חָסו, חִפְשׂו, יִתְחַפְשׂו, יִתְפָרְשׂו, כונְסו, נֶהרְסו, נִפְרְשׂו, נִתְפְשׂו, עָשׂו, פִסְפְסו, פָרְשׂו, רָמְסו, תְכונְסו, תִתְכַסו, תִתְעַלְסו, תִתְפַיְיסו, תִתְפַרְנְסו, דִשוא, דישוא, לִדשוא, שוא, שׂוא, נִשׂוא, נְשׂוא, נישׂוא, נָשׂוא, קִשוא, קישוא, יָשוע, ישוע, לָשוע, לפשוע, לשוע, שוע, קיצושוע, לִבלי נשׂוא

להרחבה ראה:
ייבוא, טבו, טלוא, יבוא, וידוא, הודו, הוא, איזהו, זו, אחו, תו, איי-קיו, איגלו, אמו, שנוא, שהחיינו, תרפפו, קפוא, מצוא, ג'או-ג'יצו, תיקו, בירוא, גורו, קקאו, שו-שו