1. [תנ] שנָשרוּ שַׂערות ראשו, בַּעַל קָרַחַת: ואיש כי יִמָרֵט רֹאשו קֵרֵחַ הוא (ויקרא יג, 40);
עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ (מלכים ב' ב, 23); מאחורי הדלפק ישב גבר קירח בגיל העמידה וקידם את פני האורח
2. [עח] (מָקום בַּשָׂדֶה, בַּיַעַר וכד') חָשׂוּף מִצמָחים: המקום הקֵירֵחַ בולט למרחוק
אנגלית: bald