_ פירוש

פירוש

קוֹדֵד

1. [תמ] חותֵך או גוזר מתוך דבַר-מה: קודד את האזכרות שבהן (בספרי המינים) וגונזָן (שבת קטז)
2. [תמ] מנַקֵב (תן דעתך שהצורה קודֵד היא גם עבר של מקודֵד): כדי לתלות דבר-מה על הקיר יש לקדוד בו חור באמצעות מקדחה
3. [תנ] משתחווה: וַיִקֹד העם וישתַחווּ (שמות יב 27); הקהל מצפה שהאמן ייקוד לפניו למשמע מחיאות הכפיים

דקדוק למילה _

[פ'; קודֶדֶת; קָדַד, יִקדוד, לִקדוד (גם: יִיקוד, לָקוד)] <קדד>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לשון חז"ל ממילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

מילים נרדפות למילה _

קודֵד
גוזֵר , חותֵך , מנַקֵב , מנַקֵר | ניגודים: מחַבֵּר

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _