1. [תנ] על-יד-, ליד-, סמוך ל- בקִרבת: וישבתָ אצל האבן (שמואל א' כ 19)
2. [תמ] אֶל: בא לו אצל ר' דוסא (ראש השנה ב, ט), הלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל (כלאים)
3. [תנ] בידו של, ברשותו של: ויעזֹב בגדו אצלי (בראשית לט 15); המפקיד כלים אצל עם הארץ (טהרות ח, ב)
***