_ פירוש

מלטינית: signum = סימן. מילה שמקורה יוונית הנמנֵית על הלשונות ההודו-אירופאיות. עדויות כתובות על לשון זו נמצאו החל במאה ה-14 לפני הספירה, אולם ראשיתה של היוונית הקלסית היא במאה השמינית לפני הספירה. היוונים - והשטח עליו חלשו מחוץ ליוון - הביאו לעולם תרבות רחבה ומיוחדת וזו השאירה את עקבותיה בכל השפות של העולם הישן. לעברית הגיעו מילים רבות מיוונית לאחר שעברו אלינו באמצעות הארמית ובעת החדשה גם משאילה ישירה.

אִצְטַגְנִין, אִיקונִין, אָנִין, אַרְנִין, הַרְדופונִין, הִרְנִין, חִינִין, יַרְנִין, כִינִין, לַבְנִין, לְהַרְנִין, לִיגְנִין, מַרְנִין, נִין, נַרְנִין, סְטְרִיכְנִין, צְנִין, תַנִין, תַרְנִין, בורגָנין, הִרנין, אַפְנִין, הַרְדופְנִין, אָרְנִין, גְבִינִין, גואָנִין, גְלוקוקִינִין, בֵנִין, בְרָדִיקִינִין, דַגְנִין, חומצָנין, חָנִין, כַוְנִין, יַרעָנין, יַרנין, כולְצִיסְטוקִינִין, כַוונין, להַרנין, לִיכֵנִין, לִישֵנִין, מֵלָנִין, לֵנִין, סַחְנִין, סָנִין, פֵאומֵלָנִין, צִבעונין, פִיטוהֶמְאַגְלוטִינִין, פוסְפואַרְגִ'ינִין, עֵינין, עַגְנִין, עַינין, צָנִין, פִיוצִיאָנִין, פִיקוצִיאָנִין, ענין, תִיאונִין, תַסְנִין, תַשנין, זַינין, רהיטנין, רֵיקנין, רוקנין, קווינִין, דִמעות תַנין, בִרכות הנֶהנין, בִרכַת הנֶהנין, מִשֶרַבו בַעלֵי הנָאָה נִתְעַוְתו הַדִינִין, עורכֵי הדַיָינין, נִתְבָעִין לַמִשְכָן וְנותְנִין, נִתְבָעִין לָעֵגֶל וְנותְנִין