_ פירוש

פירוש

בִּפְנֵי

1. [תנ] נֶגד, מוּל: לא יִתיַצֵב איש בּפָנֶיךָ (דברים ז 24) אין אדם מֵעז פָּניו בִּפנֵי בַּעל חובו (בבא מציעא ג.)
2. [תמ] בנוכחות-, במעמד-: חָכם אינו מדַבֵּר בפני מי שהוא גדול ממנוּ בחָכמה ובמִניָין (אבות ה, ז)
3. משַמש כתואר הפועל בזיקה למילים המַבּיעות יכולֶת להחזיק מעמד, כגון: צֶמַח חָסין בִּפנֵי קָרה; אין דָבר העומד בִּפנֵי הרצון

דקדוק למילה _

[תה"פ]

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

בִּפנֵי (תוצאה דומה)
בּמַעמַד , בּנוכחוּת , בּעֵינֵי , לנוכַח , לעֵינֵי , אֶל מוּל , כּנֶגֶד , לנוכָח , לעוּמָת , מוּל , נֶגֶד , נוכֵחַ , קֳבָל [שדה סמנטי: נוכחות]

חרוזים למילה _

גלינֵי, לפנֵי, מפנֵי, שאנֵי, בִפְנֵי, גופנֵי, דופנֵי, גַפנֵי, חופנֵי, מִלִפְנֵי, לִפְנֵי, מִפְנֵי, מַדפְנֵי, מַצפְנֵי, צופנֵי, פנֵי, מַעלֶה חֵן לִפְנֵי, עומֵד בִפְנֵי, שופֵך עתירָתו לִפנֵי, שופֵךְ אֶת נַפְשו לִפְנֵי, שופֵךְ עתִירָתו לִפְנֵי, נותֵן אותו לִפְנֵי, נופֵל לִפנֵי, נותֵן אותו לרַחמים לִפנֵי, נָפלה תחינָתו לִפנֵי, קורֵעַ את המַסֵכה מֵעַל פנֵי, קָץ מִפְנֵי