_ פירוש

פירוש

אַכְזָר [תנ] ¹

1. מי שנֶהנֶה לִראות בּצַער אחֵרים, קשֵה לֵב, שאֵינו יודֵעַ רַחֵם:
תֵהָפֵך לאַכְזָר לִי (איוב ל 21); וכיוון שבא דוִד וראה שהיו אכזרים, ריחקן (מדרש רבה במדבר ח)
2. מַזיק, משחית, אַרסי, קטלני: "חמַת תנינים...ראֹש פּתנים אכזר" (דברים לב, 33); הפוליטיקאי מאחורי הגינונים היה בעצם איש רע, אכזר, זדוני וחמדן
אנגלית: cruel

דקדוק למילה _

[ש"ע; אַכזָרית, אַכזָרים, אַכזָרִיות] <כזר>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

מילים נרדפות למילה _

אַכזָר (תוצאה דומה)
אַבּיר , אֵימתָן , אינקְוִויזיטור , אַכזָרי , סָדיסט , איש־זרועַ , אַלים , אַלָם , בִּריון , גַזלָן , גַזעָני , גַס , דֶספּוט , היטלֵריסטי , זוועתי , חובלָן , חובלָני , חַיָיב , חסַר־רַחמים , חָצוּף , טירָן , טֶרוריסט , טַרפָן , מאוּיָם , מאוּכזָר , מַזיק , מחַבֵּל , מַכאיב , מנואָץ , מסוּכָּן , מעַנֶה , מַפחיד , מַשחית , נָאצי , נוּקשֶה , נורָא , עושֵק , עמָלֵקי , עָריץ , פּורֵעַ חוק , פּושֵעַ , פֶּרֶא , פִּרחָח , פָּריץ , צמֵא דָם , קוזָק , קַטלָני , קישֵחַ , קָניבָּל , קָשֶה , קשֵה לֵב , קָשוּחַ , קשוּחַ לֵב , רודָן , רוצֵחַ , רַע , רַע לֵב , רַצחָן , רָשָע , שודֵד , תוקפָן [שדה סמנטי: אַכזָרִיוּת] | ניגודים: טוב לֵב, רַחמָן

חרוזים למילה _

אַבְזָר, אבִיזָר, אָזַר, אַכְזָר, בָזָר, גְזָר, גָזַר, גזַרזָר, הוחזַר, זָר, חָזַר, חזַרְזַר, חַיְיזָר, יוחזַר, ימוחזַר, יפוזַר, יצונזַר, מבוזָר, מִגְזָר, מוזָר, מוחְזָר, מַזָר, ממוחזָר, מנוזָר, מִנזָר, מפוזָר, מִפזָר, מצונזָר, מרומזָר, משוזָר, מְשוחְזָר, מִשְזָר, מָשְזָר, נֶאזָר, נִגזָר, נֶעזָר, עָזַר, שָזַר, מְאכְזָר, מאוכזָר