_ פירוש

פירוש

קוּרקבָן, קרְקְבָן

1.[עח] טַבּוּר, הכַּפתור השָקוּעַ בַּבֶּטן (עממי): לאדם הראשון אין קורקבן בבטנו
2. [תמ] קֵיבַת העוף: ואלו טרֵפות בָּעוף... ניקַב הקוּרקְבָן (חולין ג, ג)
3. [תמ] (בּהשאלה) קֵיבַת האדם: טחול שוחֵק קוּרקְבָן טוחֵן (ברכות סא:)

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; קוּרקְבַן-, קוּרקְבָנים, קוּרקְבָנֵי-, קוּרקְבָנו]

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

מילים נרדפות למילה _

קוּרקְבָן (תוצאה דומה)
זֶפֶק , טַבּוּר [שדה סמנטי: אֵיבָר]

חרוזים למילה _

יַקְבָן, עוקבָן, נַקְבָן, רַקְבָן, קורקבָן, קרְקְבָן