_ פירוש

פירוש

בּוֹלֵם [תנ]

עוצֵר, מעַכּב, חוסם, מונע:
במֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם (תהילים לב 4); פֶּה ולב אבלום מדרוש (מלשון הפיוט); הרוכב בלם את סוסו

דקדוק למילה _

[פ'; בּולֶמֶת; בָּלַם, יִבלום, לִבלום] <בלם>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

מילים נרדפות למילה _

בּולֵם
[פ']
1. גודֵר , זומֵם , חוסֵם , כּולֵא , לוחֵץ , מֵאֵט , מבַלֵם , מַגבּיל , מגַדֵר , מַדחיק , מדַכֵּא , מונֵעַ , מַחזיק , מַטֶה , ממַתֵג , ממַתֵן , מעַכֵּב , מַפחית , מַפסיק , מֵציק , מצַמצֵם , מַקטין , מַרחיק , מרַסֵן , מַרתיעַ , מַשהֶה , נוגֵש , עוצֵר , רֶפּרֶסיבי [שדה סמנטי: הפסקה] | ניגודים: מֵאיץ, מזרז, מקדים

2. נועֵל , סוגֵר , סותֵם [שדה סמנטי: סגירה] | ניגודים: פּותֵחַ

חרוזים למילה _

הולֵם, גולֵם, בולֵם, חולֵם, פולֵם, תולֵם