_ פירוש

← על אלה אני בוכיה

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

בוכֶה, דוחֶה, זוכֶה, חוכֶה, יְאַחֶה, יַדחֶה, יודחֶה, יונחֶה, יִיבָכֶה, יִידָחֶה, יִידחֶה, יִימָחֶה, יִימחֶה, יימַחֶה, יִינחֶה, יִישׂחֶה, יַמחֶה, יַנחֶה, יַשׂחֶה, מְאוחֶה, מְאַחֶה, מִדְחֶה, מַדְחֶה, מודְחֶה, מחֶא, מחֶה, מומְחֶה, מונְחֶה, מְמוחֶה, מְמַחֶה, מַמְחֶה, מַנְחֶה, מִשְׂחֶה, מַשְׂחֶה, מִתְאַחֶה, מִתְמַחֶה, נִדחֶה, נָכֶה, סכֶה, צִיחֶה, שוחֶה, שׂוחֶה, דיכֵא, יַבכֶה, יבַכֶה, ידַכֵא, יוכֶה, יולקֶה, יושקֶה, יזוכֶה, יזַכֶה, יחוקֶה, יחַכֵה, יחַקֶה, יִיבְכֶה, יִיזדַכֶה, יִיזכֶה, יִילָקֶה, יִינָקֶה, יַכֶה, יִלקֶה, יַלקֶה, ינוכֶה, ינוקֶה, ינַכֶה, ינַקֶה, יִסכֶה, יפַכֶה, לוקֶה, מְבַכֶה, מַבְכֶה, מְדַכֵא, מוכֶה, מולְקֶה, מושְקֶה, מִזְדַכֶה, מְזוכֶה, מְזַכֶה, מְחוקֶה, מְחַכֶה, מְחַקֶה, מַכֶה, מַלְקֶה, מְנוכֶה, מְנוקֶה, מְנַכֶה, מְנַקֶה, מַעקֶה, מְפַכֶה, מַשְקֶה, מִתְחַקֶה, מִתְנַכֶה, מִתְנַקֶה, דוכֶה, יחוכֶה, ילוכֶה, מדוכֶה, מחוכֶה, מלוכֶה, מזוכֶה, מנוכֶה, סוכֶה, מחוקֶה, מנוקֶה, כָל הַקודֵם זוכֶה, תִסמונֶת תינוק מוכֶה, רִאשון רִאשון זוכֶה, טו קְווקֶה

להרחבה ראה:
בוהה, הא, ארבה, אבה, גבא, גא, הגה, בודה, איזה, בוכה, בוטה, בלבוסטה, אטליֶה, לוקה, אילולא, ביאנלה, גומֵא, גומֶא, בונה, טנא, חוסה, כסה. אפעה, מחופה, אופה, חוצא, בודקה, אורה, דה-יורה, דושא