_ פירוש

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

אַחֵר, איחֵר, בוחֵר, הסתחֵר, הִתאַחֵר, התמסחֵר, זוכֵר, חוכֵר, חִרחֵר, יאַחֵר, יחַרחֵר, ייבָחֵר, ייזָכֵר, יֵיחָכֵר, יימָכֵר, יינָחֵר, ייסָכֵר, ייעָכֵר, יישָחֵר, יישָכֵר, ימַסחֵר, יסתחֵר, להיזָכֵר, להֵיחָכֵר, להימָכֵר, להינָחֵר, להיסָכֵר, להיעָכֵר, להישָחֵר, להישָכֵר, מְאַחֵר, מוכֵר, מְחַרְחֵר, מְמַסְחֵר, מִסְתַחֵר, מְשַחֵר, מִתְאַחֵר, מִתְמַסְחֵר, נוחֵר, סוחֵר, סוכֵר, עוכֵר, פוכֵר, צוחֵר, שוחֵר, שׂוכֵר, אוחֵר, פוחֵר, אֳנִייַת סוחֵר, חרָטה אֵינה מַעשֵׂה סוחֵר, כֶסֶף עובֵר לַסוחֵר, עובֵר לַסוחֵר