_ פירוש

בראשיתן היו האותיות העבריות ציור של חפץ, או חיה, איבר וכדומה ששמם פותח בהגה שהאות מציינת. בצורתה הקדומה נרשמה כחצי עליון של עיגול שקו אנכי חוצה אותה בנקודת המרכז ויורד למטה. האות דומה למחט ובארמית: קופא = חור של מחט

זָקוף, מִיקוף, נִיקוף, נָקוף, עִיקוף, קוף, שִיקוף, שָקוף, תִיקוף, תָקוף, כוף, מַעקוף, אַשְקוף, יִתקוף, יִשקוף, יִזקוף, יִנקוף, יַעקוף, יזקוף, לִשקוף, לִתקוף, לִנקוף, מִקוף, לַעקוף, מַשְקוף, מַקוף, מיקוף, לתקוף, לזקוף, לנקוף, עִקוף, עיקוף, תִקוף, תיקוף, שיקוף, שִקוף, נִקוף, ניקוף, גַנון זָקוף, מְעַיֵל פִיל בְקוף, מַעשֵׂה קוף, נֶזֶם קוף, רֶמֶז שָקוף

להרחבה ראה:
מגוף, חוף, מכתוף, איזוטופ, בלוף, מנוף, מחשוף, מעוף, קיפוף, מצוף, הורוסקופ, אגרוף, חרופ, מחשוף