_ פירוש

פירוש

גּוֹנֵז

1. [תמ] אוצֵר, מעביר דָבר שאינו בְּשימוש למָקום מיוּחד לשמירה ממוּשֶכת או מַתמֶדת (כגון ספרי קודֶש משוּמשים שמֵחמַת קדוּשתם אין משמידים אותם):
ביקשו החכמים לגנוז ספר קוהלת (שבת ל)
2. [תמ] מטמין, מסתיר, מצניע, מחביא: גנזו בית החשמונאים את אבני המזבח (מידות א, ו); הוא גונֵז את השירים שכתב במגירה; המנהל גונז את דוח הביקורת
3. [עח] (בהרחבה) מוציא מִכּלַל שימוש, מבטל, דוחה: הוא גֹנֵז את הרעיון לרכוש דירה חדשה
4. [עח] צובֵר הון: העשיר גונז ממון ועושרו גדל מיום ליום

דקדוק למילה _

[פ'; גונֶזֶת; גָנַז, יִגנוז, לִגנוז] <גנז>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

פועל המצוי במספר שפות אחיות: ארמית - גנַז, ערבית - כַּנַזַה

מילים נרדפות למילה _

גונֵז
[פ']
1. דוחֶה , מבַטֵל , מֵסיר , מַעביר , חותֵם , מַשלים , נועֵל , סוגֵר [שדה סמנטי: סגירה] | ניגודים: מקבֵּל

2. אוסֵם , אוסֵף , אוצֵר , כּונֵס , מאַסֵם , צובֵר , שומֵר , טומֵן , כּומֵן , מַחבּיא , מַטמין , מַסתיר , מַצניעַ , מַצפּין [שדה סמנטי: הסתרה] | ניגודים: מגַלֶה, מפַזֵר

חרוזים למילה _

גונֵז, יִיגנֵז, לְהִיגָנֵז, מָיונֵז, מְשַכנֵז, מִשְתַכנֵז, פולונֵז, שַעַטנֵז

להרחבה ראה:
מבזבז, גז, בוזז, אוחז, היתז, היקז, עולז, מרמז, גונז, לועז, מתאשפז, אופז, אורז, ארז