_ פירוש

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

חונֶף, שֶנֶף, אָנֵף, היטַנֵף, הֶינֵף, הִצטַנֵף, הִתחַנֵף, הִתכַנֵף, הִתנַפנֵף, חָנֵף, טִינֵף, יטַנֵף, ייטַנֵף, יִיכָנֵף, יִיצָנֵף, ינַפנֵף, יִצטַנֵף, להִיכָנֵף, להִיצָנֵף, מְטַנֵף, מִיטַנֵף, מכַנֵס, מְנַפְנֵף, מסַנֵף, מִסְתַנֵף, מִצְטַנֵף, מִתְחַנֵף, מִתְכַנֵף, מִתְנַפְנֵף, מִתְקַרְנֵף, עָנֵף, צונֵף, אִיזונֵף, אונֵף, חונֵף, כונֵף, סונֵף