_ פירוש

פירוש

אֿונֶס, אֹֿנֶס

1. [עח] בעילת אישה בניגוד לרצונה:
הנאנסת העידה במשפט האונס
2. [תמ] הכרֵחַ, כפייה, מעשה שנעשה לאדם על כורחו: אונס משפט (בן סירא ל, כד); זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו (ירושלמי מועד קטן פא, ד)
אנגלית: rape; compulsion

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; אונֶס-, אונָסים, אונסי-, אונסו] <אנס>

ביטויים עם המילה _

← מאונס
← נחיתת אונס

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

מילים נרדפות למילה _

אונֶס (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. איכּוּף , אילוּץ , הֵיאָלְצוּת , הֶכרֵחַ , כּורַח , כפייה [שדה סמנטי: אונס]

2. בּעילה (בּכוחַ) [שדה סמנטי: אונס]

3. אַלימוּת , אָסון , בִּריונוּת , הֵיאָכפוּת , טֶרוריזם , לַחַץ , מַאמָץ , נחיצוּת , פֶּגַע , צורֶך , קֶרי , תוקפָנות [שדה סמנטי: אלימוּת]

אונֵס (תוצאה דומה)
[פ']
1. אוכֵף , דוחֵק , כּובֵש , כּופֶה , לוחֵץ , מאַלֵץ , מאַנֵס , מחַיֵיב , מַכריחַ , מעַנֶה , מַצריך , תוקֵף [שדה סמנטי: אונס] | ניגודים: מוָותֵר

2. אַנָס , בּועֵל (בּכוחַ) [שדה סמנטי: תוקפָנוּת]

3. גוזֵל , עושֵק , שודֵד [שדה סמנטי: אלימוּת]

חרוזים למילה _

אונֶס, כֶנֶס, פִינְיונֶס, באונֶס, נחיתַת אונֶס