1. [תמ] מושב לרכיבה על בּהֵמה: יוצא חמור באוכף שלו בזמן שקשור בו לחממו (תוספתא שבת ה, א)
2. [עח] מושב של אופַניים וכד'
3. [עח] שֶקע דמוי אוכף בּאֵזור הרָרי, שיורדים ממנוּ גֵאָיות לשֶטח עמוק יותר
4. [עח] אבזר או מבנה דמויי אוכף, המשמשים לחיבור או לתמיכה, כגון אבזר המותקן בהיקף צינור כשאין מקום לחיבור ישיר
אנגלית: saddle; ridge
***
[ש"ע; ז'; אוּכַּף-, אוּכָּפים, אוּכּפֵי-, אוּכָּפו]
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה
אוכָף, הוקַף, הותקַף, זָקַף, יוקַף, יותקַף, ייכַף, כַף, כָף, כַפְכַף, מאוכָף, מוקָף, מותְקָף, מְזוקָף, מִזקָף, מְמושְקָף, מעוקָף, מַעקָף, מְקורְקָף, מַקָף, מְשוקָף, מִשְקָף, נָקַף, נִתקָף, עָקַף, קַרְקָף, תָקַף, מזוקָף
להרחבה ראה:
אף,
אגף,
דף,
מנוזף,
חפ,
מצחף,
דחף,
חטף,
מזויף,
אוכף,
חפ-לפ,
גלף,
עקומף,
כנף,
מוסף,
ביעף,
מאונפף,
מכופף,
מוצף,
אוטוגרף,
אשף
אוכף פרוש | אוכף פירוש | אוכף מילון | אוכף הגדרה מילונית | אוכף מילון עברי | אוכף מילון אנציקלופדי | אוכף אנציקלופדיה | אוכף תרגום
אוכף פירוש השם | אוכף פירוש המילה | אוכף משמעות המילה | אוכף ביטויים | אוכף דקדוק | אוכף לשון | אוכף ניבים | אוכף אטימולוגיה
אוכף מילים נרדפות | אוכף ניגודים | אוכף חריזה | אוכף חרוזים | אוכף צירופים | אוכף פתגמים | אוכף ניבים | אוכף תחביר
אוכף ביטויים | אוכף ציטוטים | אוכף ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה