1. [תנ] חגורה רחבה:
וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט (שמות כט 9)
2. [תנ] חגורה שחגרוּ כּוהני המקדש או שׂרים, בדרך-כלל הייתה מקושטת ברקמת צבעים: שֵש מָשזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רֹקם" (שמות לט, 29); וְאַבְנֵטְךָ אֶחְזָקֶנּוּ (ישעיה כב 21); אבנטו של כוהן הדיוט (יומא ו)
3. [עח] (ביהדות החרדית) חגורה שלובשים החסידים מעל לקפוטה בשבתות ובחגים. תפקידו להפריד בין החלק העליון של הגוף לתחתון (בלועזית גַארטֶל)
אנגלית: cummerbund, belt
***
[ש"ע; ז'; אַבנֵט-, אַבנֵטים, אַבנְטֵי-, אַבנֵטו]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
ממצרית bnd ושם = עוטף, לעטוף. יש סבורים שיש כאן שיכול אותיות השורש שבמקורו היה <בטן>
אַבנֵט
(תוצאה דומה)
אֵזור , אזורה , לבישה , חָגור , חגורה , מֵזַח , מזיחַ , מַחגורֶת , פּוּנדה , רצוּעה [שדה סמנטי: בֶּגֶד, לבוּש]
אַבְנֵט, אורְנָמֵנְט, אֵלֶקְטְרומַגְנֵט, בָרונֵט, הִפנֵט, הִתהַפנֵט, הִתמַגנֵט, חונֵט, יהַפנֵט, יֵיחָנֵט, ימַגנֵט, כונֵית, להֵיחָנֵט, מַגְנֵט, מְהַפְנֵט, מונֵית, מְמַגְנֵט, משַנֵת, מִתְהַפְנֵט, מְתַכְנֵת, מִתְמַגְנֵט, נִמְנֵית, נַענֵית, נִפְנֵית, נִקְנֵית, סונֵט, פונֵית, קַבִינֵט, קְלָרִינֵט, מְתַבנֵת
להרחבה ראה:
אנאלפבית,
חובט,
ארנבת,
בגט,
גרדת,
גזזת,
חטא,
מאותת,
לתת,
מאיית,
בנקט,
איזדרכת,
אתלט,
איוולת,
אמת,
אדמדמת,
אבנט,
אינטרנט,
היסט,
אספסת. בועט,
מזפת,
בופט,
גפת,
היצת,
גרבצת,
בהקת,
אוטופורטרט,
אדרת,
הפשט,
ארשת
אבנט פרוש | אבנט פירוש | אבנט מילון | אבנט הגדרה מילונית | אבנט מילון עברי | אבנט מילון אנציקלופדי | אבנט אנציקלופדיה | אבנט תרגום
אבנט פירוש השם | אבנט פירוש המילה | אבנט משמעות המילה | אבנט ביטויים | אבנט דקדוק | אבנט לשון | אבנט ניבים | אבנט אטימולוגיה
אבנט מילים נרדפות | אבנט ניגודים | אבנט חריזה | אבנט חרוזים | אבנט צירופים | אבנט פתגמים | אבנט ניבים | אבנט תחביר
אבנט ביטויים | אבנט ציטוטים | אבנט ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה