1. [תמ] מַרחיק בּכוחַ - בעיקר ביד או במַרפֵּק, הודף, דוחה:
דחפו באַמת הבניין שבידו (שבת לא)
2. [עח] (בהשאלה) מעודֵד (לפעולה): האם דוחפת את בנה וממריצה אותו להתאמן בנגינה
***
[פ'; דוחֶפֶת; דָחַף, יִדחַף, לִדחוף] <דחף>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
דוחֵף
[פ']
1. בּוטֵש , דוחֶה , דוחֵק , הודֵף , זורֵק , חובֵט , לוחֵץ , מַבקיעַ , מַדחיף , מֵטיל , מיַידֶה , מַכֶּה , מֵניף , מַרחיק , מַשליך , נודֵחַ , נודֵף , סוטר , פּוגֵעַ , רודֵף , תוקֵעַ [שדה סמנטי: דחיפה, זריקה] | ניגודים: מושֵך
2. גורֵם , דוחפָני , מֵאיץ , מַגבּיר , מגָרֶה , מַדחֶה , מדַרבֵּן , <ט4><ג0.38>מזָרֵז, מַכריחַ, מַמריץ, מֵניעַ, מעודֵד, מעורֵר, מַפעיל [שדה סמנטי: עידוּד] | ניגודים: מונֵעַ
3. מבַעֵט , מגַלֶה , מגָרֵש , מַדיחַ , מסַלֵק , מפַטֵר , מַרחיק , מַשעֶה , רוקֵעַ [שדה סמנטי: גֵירוש] | ניגודים: מקַבֵּל, מקָרֵב
אוכֵף, דוחֵף, הִסתחֵף, יָחֵף, יֵיאָכף, יידָחֵף, ייסָחֵף, יִסתחֵף, להֵיאָכֵף, להִידָחֵף, להִיסָחֵף, מַדְחֵף, מִסְתַחֵף, מְרַחֵף, סוחֵף, רוחֵף, שוחֵף, תוכֵף, מָטָר סוחֵף
דוחף פרוש | דוחף פירוש | דוחף מילון | דוחף הגדרה מילונית | דוחף מילון עברי | דוחף מילון אנציקלופדי | דוחף אנציקלופדיה | דוחף תרגום
דוחף פירוש השם | דוחף פירוש המילה | דוחף משמעות המילה | דוחף ביטויים | דוחף דקדוק | דוחף לשון | דוחף ניבים | דוחף אטימולוגיה
דוחף מילים נרדפות | דוחף ניגודים | דוחף חריזה | דוחף חרוזים | דוחף צירופים | דוחף פתגמים | דוחף ניבים | דוחף תחביר
דוחף ביטויים | דוחף ציטוטים | דוחף ראשי תיבות