1. [תנ] אָדָם בּיַחַס לִבנֵי אֶחָיו (לנקֵבה של בֶּן דוד משַמש הביטוי בַּת דודה והוא שכיח יותר מן הביטוי בַּת דוד):
אבינר בן-נֵר דוד שָאוּל (שמואל א' יד 50)
2. [עח] אדם ביחס לִבני גיסָיו, בעלה של אחות האב או של אחות האם
3. [תנ] אהוּב, בּחיר לב: דודי לי ואני לו הרֹעֶה בשושנים (שיר השירים ב 16), מה דוֹדֵך מִדוֹד היָפָה בַּנָּשִים (שיר השירים, ה, 9)
4. [תנ] ידיד: אִכלו רֵעים שתו ושִכרוּ דודים (שיר השירים ה 1) (תן דעתך: מן המשמעות הראשונית שם הצמח דודאים מעורר האהבה)
5. [עח] (בפי תינוקות) אדם לא מוּכּר: חמודי, תגיד לַדוד תודה
אנגלית: uncle, friend, lover
***
אכדית. אכדית היא שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. מילה שכמותה בשפות שונות במרחב, כגון סורית: דָדָא; ערבית: דַאד, אכדית: dadu (=: אהוב). יש גורסים שזוהי מילה אונומתופֵּאית שמחקה את מלמול התינוקות
אֶגְדוֹד, אֶמְדוֹד, אֶנְדוֹד, אֶקְדוֹד, אֶשְדוֹד, גָדוֹד גְדוֹד, דוֹד, יִיגְדוֹד, יִימְדוֹד, יִינְדוֹד, יִיקְדוֹד, יִישְדוֹד, כִּידוֹד, לִגְדוֹד, לִמְדוֹד, לִנְדוֹד, לִקְדוֹד, לִשְדוֹד, מָדוֹד, מְדוֹד, נִגְדוֹד, נָדוֹד נְדוֹד, נִמְדוֹד, נִנְדוֹד, נִקְדוֹד, נִשְדוֹד, קָדוֹד, קְדוֹד, שָׁדוֹד, שְדוֹד, תִּגְדוֹד, תִּמְדוֹד, תִּנְדוֹד, תִּקְדוֹד, תִּשְדוֹד
להרחבה ראה:
הוד,
כבוד,
אגוד,
חוד,
יוד,
יקוד,
יילוד,
עמוד,
מנוד,
יסוד,
סעוד,
קיפוד,
אפוד,
מצוד,
ירוד,
שודדוד פרוש | דוד פירוש | דוד מילון | דוד הגדרה מילונית | דוד מילון עברי | דוד מילון אנציקלופדי | דוד אנציקלופדיה | דוד תרגום
דוד פירוש השם | דוד פירוש המילה | דוד משמעות המילה | דוד ביטויים | דוד דקדוק | דוד לשון | דוד ניבים | דוד אטימולוגיה
דוד מילים נרדפות | דוד ניגודים | דוד חריזה | דוד חרוזים | דוד צירופים | דוד פתגמים | דוד ניבים | דוד תחביר
דוד ביטויים | דוד ציטוטים | דוד ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה