_ פירוש

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת ומכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

אושֶר, גֶשֶר, וִישֶר, יושֶר, כושֶר, נֶשֶר, עושֶר, פושֶר, פישֶר, פֵשֶר, קֶשֶר, תֶשֶר, אישֵר, אִפשֵר, אשֶר, גושֵר, גישֵר, הַיְישֵר, הֶכְשֵר, הֶפשֵר, הֶקְשֵר, הִשתַרשֵר, הִתאַפשֵר, הִתאַשֵר, הִתחַשֵר, הִתיַישֵר, הִתכַשֵר, התעשֵר, הִתפַשֵר, הִתקַשֵר, יאַפשֵר, יאַשֵר, יגַשֵר, ייגָשֵר, ייפָשֵר, ייקָשֵר, יְיַשֵר, יִישֵר, יפַשֵר, כַאשֶר, כָשֵר, להיגָשֵר, להיפָשֵר, להיקָשֵר, מְאַפְשֵר, מְאַשֵר, מְגַשֵר, מחַשֵר, מְיַישֵר, מְפַשֵר, מְקַשֵר, מְשַרְשֵר, מִשְתַרְשֵר, מִתְאַפְשֵר, מִתְאַשֵר, מִתְחַשֵר, מִתְיַישֵר, מִתְכַשֵר, מִתְעַשֵר, מִתְפַשֵר, מְתַקְשֵר, מִתְקַשֵר, נושֵר, פושֵר, קושֵר, אושֵר, חושֵר, תושֵר, דִיש וושֵר

להרחבה ראה:
באר, הגבר, אוקטובר, גובר, אבר, אוגר, גייגר, גדר, אדֶר, אוזר, בולדוזר, אחר, אוטר, אינטר-, מאייר, טייר, בכר, בוקר, בוילר, אומר, זמר, אוגדונר, ז'נר, אוסר, בוסר, בוער, אמפר, ביפר, חופר, בלופר, בוצר, בצר, בונקר, אורר, מרר, אשר, אושר