_ פירוש

פירוש

דְּבַשׁ [תנ]

1. חומֶר מתוק המיוּצר בגוּף הדבורה מִצוּף פרחים:
דבש מצאתָ, אכֹל דַיֶךָ (משלי כה, 16)
2. סֵמל לִמְתיקוּת: מה מתוק מדבש (שופטים יד, 18)
3. עסיס (מתיקוּת) שמתקבל מפֵרות (ענבים, תמרים, תאנים), כאמור בפסוק: "ארץ זבת חלב ודבש" (במדבר טז, 14)
אנגלית: honey

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; דבַש-, דבָשים, דבָשֵי-, בנטייה: דִבשי, דִבשְךָ, וכו'] <דבש>

ביטויים עם המילה _

← אינו מלקק דבש
← אכול דבש הרבות לא טוב
← זבת חלב ודבש
← חלת דבש
← יערת דבש
← ירח דבש
← צפיחית בדבש
← לא מדובשך ולא מעוקצך
← מלכודת דבש
← מלקק דבש

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שכמותה בשפות אחיות במרחב, כגון ארמית: דוּבשָא; אכדית: dishpu; ערבית: דיבש ועוד

מילים נרדפות למילה _

דבַש (תוצאה דומה)
נופֶת , צוּף [שדה סמנטי: דבורה, מתיקות]

חרוזים למילה _

גָבַש, דבַש, חָבַש, יָבַש, יובַש, יִיבַש, ייובַש, יֶעבַש, כָבַש, לָבַש, עָבַש, דְבַש, אֵינו מלַקֵק דבַש, אֶבֶן דבַש, אֶרֶץ זָבַת חָלָב ודבַש, חַלַת דבַש, יַערַת דבַש, כצַפיחית בִדבַש, יֶרַח דבַש, מֵי דבַש, מָתוק מִדְבַש, מָתוק כִדבַש, מלַקֵק דבַש, צַפִיחִית בִדְבַש, זָבַת חָלָב ודבַש, רודֶה הַדְבַש

להרחבה ראה:
נואש, משובש, דבש, דרגש, חדש, חושחש, ברחש, מותש, מאוייש, מבוקש, חלש, חומש, ברנש, מורעש, געש, אפש, אברש, גשש