1. [תנ] מַחסַן תבוּאה, מַמגוּרה; בניין מקורה לאחסון דגן או כל תוצרת חקלאית אחרת: וְיִמָלְאוּ אסָמֶיךָ שָׂבָע (משלי ג 10); מלאו אסמינו בר. בתקופת המקרא מחסני התבואה היו חדרים שיועדו לכך. האסם הרגיל היה עגול ופֶתח לאִוורור בגגו
אנגלית: barn
.
2. [עח] בניין גדול לשיכון רכב כבד, ציוד חקלאי, שמירת רהיטים וחפצים גדולים וכבדים וכדומה:
מידי פעם נפער היער וחשף אסמים עם גגות צפחה
אנגלית: granary
***
[ש"ע; ז'; אסַם-, אסָמים, אַסמֵי-, אסָמו]
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה
אָסָם
אוצָר , אַמבָּר , גורֶן , מַאבוּס , מַאגור , מַאגָר , מזָוֶוה , מַחסָן , מַטמורה , מַמגורה , מִצבּור , מַתבֵּן [שדה סמנטי: תבוּאה]
אָסָם, בַּלְסָם, בַּסָם, בַּשָם, הוּקסַם, הוּשַׂם, חָסַם, יִבשַׂם, יוּקסַם, יוּשַׂם, יישַם, יְיוּשם, יכוּרסַם, יפוּרסַם, יֵשַם, כַּרְסָם, מְאוּסָם, מְבוּסָם, מְבוּשָם, מוּקְסָם, מוּשָׂם, מְחוּסָם, מְיוּשָם, מְכוּרְסָם, מְפוּרְסָם, מִקְסָם, סַם, פַּכְסָם, קֵיסָם, קָסַם, שָׂם
להרחבה ראה:
בהם,
שוהם,
אגם,
אדם,
אבזם,
חכם,
שחם,
היפופוטם,
ים,
מוסכם,
אולם,
דומם,
אמנם,
אסם,
מוטעם,
זעם,
משופם,
מועצם,
אפיגרם,
אשם
אסם פרוש | אסם פירוש | אסם מילון | אסם הגדרה מילונית | אסם מילון עברי | אסם מילון אנציקלופדי | אסם אנציקלופדיה | אסם תרגום
אסם פירוש השם | אסם פירוש המילה | אסם משמעות המילה | אסם ביטויים | אסם דקדוק | אסם לשון | אסם ניבים | אסם אטימולוגיה
אסם מילים נרדפות | אסם ניגודים | אסם חריזה | אסם חרוזים | אסם צירופים | אסם פתגמים | אסם ניבים | אסם תחביר
אסם ביטויים | אסם ציטוטים | אסם ראשי תיבות