_ פירוש

פירוש

קוֹלֵעַ¹

1. [יב] פוגע במטרה (ל-): וקולַעַת אלֵי לִבּות בּעַיִן כּחֵץ שָחוּט (אלעזר הבבלי דיוואן ט); דבריו קלעו למטרה
2. [תנ] יורֶה, זורק, מֵטיל חֵפֶץ כלשהו בהצלחה למטרה הנִמצֵאת בּמֶרחָק מסוּיָם: קֹלֵעַ באבן אל השערה ולא יחטא (שופטים כו 16); הוא קלע את החץ למטרה ופגע במרכזה
3. [תנ] משליך, מגָרֵש, מַגלֶה: הִננִי קולֵעַ את יושבֵי הארץ בפעם הזאת (ירמיה י 18)

דקדוק למילה _

[פ'; קולַעַת; קָלַע, יִקלַע, לִקלועַ] <קלע>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

מילים נרדפות למילה _

קולֵעַ
[פ'; ת']
1. זורֵק , יורֶה , מטַוֵוחַ , מֵטיל , צולֵף , צולפָני [שדה סמנטי: זריקה]

2. [ת'] חַד שֵׂכֶל, חָכָם, חָריף, "ממוּלָח", פּיקֵחַ, שָנוּן [שדה סמנטי: חוכמה] | ניגודים: אָטוּם, טיפֵּש

3. אורֵג , טווֶה , מפַתֵל , משַזֵר , משַלֵב , סורֵג , רוקֵם , שוזֵר [שדה סמנטי: אריגה] | ניגודים: פּורֵם
. מכַוֵון , מַתאים , פּוגֵעַ | ניגודים: מַחטיא

חרוזים למילה _

בולֵעַ, מבַלֵעַ, לְהִסְתַלֵעַ, לְהִתְגַלֵעַ, מסַלֵעַ, מַקְלֵעַ, צולֵעַ, קולֵעַ, גולֵעַ, תולֵעַ, זולֵעַ

להרחבה ראה:
גווע, מקבע, יגע, גודע, מזעזע, מקרטע. מבקע, בולע, כַּמהַ, משתמע, הינע, היסעַ, מתנועע, מפעפע, היצע, גורע, משעשע