1. [תמ] מקבּל לתוכו, סופג, יונק, מסַפּח, ממַזג: כּשֵרין שבבָבֶל ארץ ישראל קולַטתָן (כתובות קיא.); היושב במסעדה בגדיו קולטים את ריחות הבישול
2. [עח] תופס, מֵבין: הוא קולט כל דבר שמסבירים לו
3. [עח] מקבּל אדם לחֶברה והופך אותו לחֵלק בּלתי נפרד ממנה, כגון עולה חדש או יֶלד חדש לכיתה וכד': מאפיין חשוב ליובל הראשון של המדינה - ארץ קולטת עלייה
4. [תמ] משמש מִקלָט: כּשֵם שהעיר קולטת כך תחומה קולט (מכות ב, ז); בימי התנ"ך שש ערים קלטו את הרוצחים בשגגה
***
[פ'; קולֶטֶת; קָלַט, יִקלוט, לִקלוט] <קלט>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
קולֵט
[פ']
1. בּולֵעַ , יונֵק , מוסיף , מוצֵץ , מחַבֵּר , ממַזֵג , מסַפֵּחַ , מֵפיק , מצָרֵף , מקַבֵּל , נושֵם , סופֵג , סופֵחַ , עוצֵר , שואֵב , שואֵף , תופֵס [שדה סמנטי: הִתמַזגוּת] | ניגודים: פּולֵט
2. חָש , לומֵד , מֵבין , מעַכֵּל , מַרגיש , מַשׂיג , רואֶה , שומֵעַ , תופֵס , תופֵשׂ [שדה סמנטי: הבָנה] | ניגודים: נֶאטָם
אַתְלֵט, בולֵט, בָלֵט, הֶבְלֵט, הֶחְלֵט, הֶמלֵט, הֶעלֵית, הִפְלֵית, הִשתַלֵט, הִתבַלֵט, הִתמַלֵט, חולֵט, טואָלֵט, יֵיחָלֵט, יִימָלֵט, יִיפָלֵט, יִיקָלֵט, יִישָלֵט, ימַלֵט, ימַקלֵט, להֵיחָלֵט, להימָלֵט, להיפָלֵט, להיקָלֵט, להישָלֵט, לֵית, מופְלֵית, מַבלֵט, מְמַלֵט, מְמַקְלֵט, מַפְלֵט, מַקְלֵט, מִשְתַלֵט, מתַבלֵט, מִתְבַלֵט, מִתְמַלֵט, נִגְלֵית, נִצְלֵית, נִשְלֵית, נִתְלֵית, פולֵט, פָלֵט, פַמפלֵט, קולֵט, קומְפְלֵט, קַפְלֵט, שולֵט, וְיולֵט, בְרֵאולֵט, בֶרְתולֵט, טְרִיאולֵט, פְלַגֵאולֵט, פְלָגולֵט, פְלָז'ולֵט
קולט פרוש | קולט פירוש | קולט מילון | קולט הגדרה מילונית | קולט מילון עברי | קולט מילון אנציקלופדי | קולט אנציקלופדיה | קולט תרגום
קולט פירוש השם | קולט פירוש המילה | קולט משמעות המילה | קולט ביטויים | קולט דקדוק | קולט לשון | קולט ניבים | קולט אטימולוגיה
קולט מילים נרדפות | קולט ניגודים | קולט חריזה | קולט חרוזים | קולט צירופים | קולט פתגמים | קולט ניבים | קולט תחביר
קולט ביטויים | קולט ציטוטים | קולט ראשי תיבות