_ פירוש

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

אֵיזֶה, בוזֶה, הוזֶה, הַלָזֶה, זֶה, חוזֶה, חָזֶה, יבַזֶה, יֶהזֶה, יַזֶה, יֶחזֶה, ייבְזֶה, יֵירָזה, יִירזֶה, לָזֶה, כַזֶה, מְבוזֶה, מְבַזֶה, מַזֶה, מָזֶה, מַחזֶה, מַרְזֶה, מִתְבַזֶה, מִתְחַזֶה, נִבְזֶה, נִמְבזֶה, רָזֶה, שימפַנזֶה, יבוזֶה, יוזֶה, מבוזֶה, מוזֶה, נוזֶה, דִברֵי חוזֶה, הפָרַת חוזֶה, יַיִן רוזֶה, מוציא חוזֶה, מוציא עָלָיו חוזֶה, סִיכול חוזֶה, סיכול חוזֶה