_ פירוש

פירוש

אֵד

1. [תנ] התפרצות מים מהקרקע:
אד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה (בראשית ב 6)
2. [יב] הֶבל, קיטור: לאחר שהמים רתחו עלה מהם אד שהתפשט בחדר
3. [יב] עננים: שמֵי שחק ואֵדיהם (מלשון הפיוט)
4. [עח] גָז העולה מנוזל רותח, חומר שנמצא במצב צבירה גזי מתחת לטמפרטורה הקריטית, אפשר לנזלו על־ידי דחיסה בלי להוריד את הטמפרטורה, אך מעל לטמפרטורה הקריטית אפשר לנזל את הגז רק על-ידי הורדת הטמפרטורה וקירור
5. [עח] חומר שבטמפרטורה של החדר נמצא במצב של גז (כגון: אמוניה, בנזין, אתר) (גם: אדים) (תן דעתך להבדל בין אֵד ובין אֵיד ולבין עֵד)
אנגלית: steam, vapor

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; אֵד-, אֵדים, אֵדֵי-, אֵדו]

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית: אֶדוּ = הצפה שהיא עצמה שאולה משומרית אַדֶאַ = ההצפה השנתית של האביב. בימי הביניים החלו להשתמש במילה כדי לתאר קיטור או הבל וזו גם המשמעות העכשווית. האכדית היא שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום

מילים נרדפות למילה _

אֵד
[ש"ע]
1. אובֶך , גַז , גיהוּר , הֶבֶל , הֶבֶל פֶּה , הַבלָא , נשימה , משאה , מַשׂאֵת , עָשָן , עָתָר , קיטור [שדה סמנטי: אֵד]

2. נשׂיאים , עָנָן , ענָנים , עָריף , ערָפֶל [שדה סמנטי: עָנָן]

3. ניחוחַ , רֵיח [שדה סמנטי: רֵיח] | ניגודים: סֵירָחון

חרוזים למילה _

אֵד, אוֹהֵד, הֵד, הִדהֵד, הִתהַדהֵד, הִתיַיהֵד, יהַדהֵד, יְיַהֵד, יִיהֵד, מְהַדְהֵד, מְיַיהֵד, מִתְהַדְהֵד, מִתְייַהֵד, סָהֵד, שָׂהֵד

להרחבה ראה:
מאבד, אובד, זבד, אוגד, אגד, בודד, לוכד, מאייד, מוקד, יולד, אלחלד, אומד, גומד, הינד, הפסד, גלעד, אורתופד, סופד, מרצד, הפרד, ורד, חושד, יתד