1.כּוסֵס, מכַרסם, לועס: הקוסֵס את הָאֹרֶז אומר עָלָיו 'בּורֵא מינֵי זירעונים' (ירושלמי ברכות ו, א); הוא נוהג לקסוס את ציפורניו;
2. (יַיִן) מַחמיץ (תן דעתך שהצורה קוסֵס היא גם עבר של מקוסֵס): היה לו יין קוסֵס (ירושלמי פסחים כט, ג); יין שקסס אינו טעים
ראו:
מְקוֹסֵס