1. [תנ] עושׂה מעשׂי פֶּלא: הנביאים הַחֹזים שוא והקֹסמים כָּזָב (יחזקאל יג 9); שהוליכו ביָדָם כל מיני קסמים שהיו קוסמין בהם (מדרש רבה במדבר כ)
2. [עח] (ל-) (רעיון, הצעה) מושך מאוד, מפַתה, מצודד: המקום קָסַם לי מאוד
אנגלית: soothsayer; enchant
***
[פ'; קוסֶמֶת; קָסַם, יִקסום, לִקסום] <קסם>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס. בימינו 'קוסם' הוא מקצועו של אדם היודע לאחז עיניים להנאת הצופים ואינו שם נרדף למכשף
קוסֵם 1.
(תוצאה דומה)
אֵט , אַמגוּש , אַמגוּשי , אַסטְרולוג , אִצטַגנין , אַשָף , הובֵר , חַבָּר , חובֵר , חוזֶה , חַרטום , חָרָש , יִדעוני , כּוהֵן , כַּשׂדי , כַּשָף , כַּשפָן , לַהטוּטָן , לוחֵש , מָג , מגוש , מַגיד עתידות , מכַשֵף , מַלחֵש , מנַבֵּא , מנַחֵש , מעונֵן , מַקסים , מקַסֵם , נוחֵש , נֶחָש , עונֵן , עושֶׂה נִפלָאות , קַסָם , קַסמָן , רַב מָג [שדה סמנטי: כּישוּף]
2. [פ'] מושֵך, מפַתֶה, מצודָד [שדה סמנטי: משיכה] | ניגודים: דוחֶה
בוסֵם, בושֵׂם, הִתבַסֵם, הִתבַשֵׂם, הִתפַרסֵם, חוסֵם, חִיסֵם, יחַסֵם, יִיחָסֵם, ייקָסֵם, יכַרסֵם, יפַרסֵם, להיקָסֵם, מאַסֵם, מבַסֵם, מבַשֵם, מְחַסֵם, מיַישֵם, מְכַרְסֵם, מְפַרְסֵם, מִתְבַסֵם, מִתבַשֵם, מתיַישֵם, מִתכַרסֵם, מִתְפַרְסֵם, קוסֵם, כוסֵם, קול חוסֵם
קוסם פרוש | קוסם פירוש | קוסם מילון | קוסם הגדרה מילונית | קוסם מילון עברי | קוסם מילון אנציקלופדי | קוסם אנציקלופדיה | קוסם תרגום
קוסם פירוש השם | קוסם פירוש המילה | קוסם משמעות המילה | קוסם ביטויים | קוסם דקדוק | קוסם לשון | קוסם ניבים | קוסם אטימולוגיה
קוסם מילים נרדפות | קוסם ניגודים | קוסם חריזה | קוסם חרוזים | קוסם צירופים | קוסם פתגמים | קוסם ניבים | קוסם תחביר
קוסם ביטויים | קוסם ציטוטים | קוסם ראשי תיבות