1.[תנ] סימן קל בהערה קצרה או בתנועת עַיִן או יד וכד', מכוּוָן שיבינו אותו יחידים בלבד: זה אחד מארבעה צדיקים שנתן להם רמז, שניים חשו ושניים לא חשו (מכילתא נח); התורה... רמזה ממנה ברמזים להעיר עליה (חובות הלבבות היחיד י); ההורים לא רצו שהילדים יבינו את דבריהם, לכן דיברו ברמזים ובסימנים
2. מידע שעשוי לעזור במציאת הנעלם, הדרך, הפתרון וכד': למתחרים שהתקשו לפתור את החידה ניתן רמז קל שעזר מאוד
3. [יב] אחד מארבעת אופנֵי פֵּירוּש המקרא: פּשָט, רֶמז, דרוּש וסוד (פרד"ס); פירוש הדורש את הכתוב על-פי הנרמז ממנו ולא על־פי הנאמר בו מפורשות
אנגלית: clue, indication, hint
***