_ פירוש

פירוש

הוֹלֵךְ ¹

1. [תנ] עובֵר מִמָקום אחד למָקום אַחֵר בּרֶגֶל, צועד (בספרות - גם ברֶכב): ויקומו משם האנשים וישקפו על פני סדום ואברהם הולֵך עִמם לשלחם (בראשית יח, 17); הילדים הולכים לבית הספר
2. [תנ] (אחרי-) נגרר אחרי-, נוהג כּמו-: והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם לָלֶכת אחרי אלוהים אחרים לעובדם ולהשתחוות להם (שופטים ב, 19); הולכין אחרי רב (כתובות טו); התלמיד הלך אחרי חברו במעשיו הרעים
3. [עח] (לו) מסתדר, מתקדם (עממי): אני רוצה מאוד להצליח בלימודים, אבל לא הולך לי
4. [תנ] (דומם) נע, מתקדם: כי אָניות לַמֶלך הולכות תרשיש (דברי הימים ב' ט, 21)
5. [תנ] (בִּמחוּבר בוי"ו החיבור לפועַל אַחֵר באותו זמן דקדוקי: הולך ו... וכן ...והולך) ממשיך ל- - בעיקר עִם פעולה המתקדמת בהדרגה, פעולה המציינת המשכיות ועכשוויות, כגון: הולך ומידַרדר; מתגבר והולך; מורֶה על רציפוּת או על התמדת פּעוּלה: ויסע אברהם הָלוך ונסוע הנגבה (בראשית יב, 9)
אנגלית: going, walking

דקדוק למילה _

[פ'; הולֶכֶת; הָלַך, יֵלֵך (בספרות גם יַהלוך), לָלֶכֶת (בלשון המשנה: לֵילֵך), לֵךְ!] <הלך>

ביטויים עם המילה _

← איך הולך
← דור הולך ודור בא
← חולף הולך
← לא הולך לשום מקום

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<הלך> במשקל קוטֵל לציון מצב. מאכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה _

הולֵך (תוצאה דומה)
[פ']
1. אושֵר , דורֵך , זָז , זָע , טופֵף , יורֵד , מהַלֵך , מיטַלטֵל , מַפסיעַ , מֵרים פּעָמָיו , מָש , משוטֵט , מִתהַלֵך , נודֵד , נושֵׂא רַגלָיו , נָע , סָר , עובֵר , עוקֵר רַגלָיו , פּוסֵחַ , פּוסֵעַ , צועֵד [שדה סמנטי: הליכה] | ניגודים: עומֵד, עוצֵר

2. נִגרָר , נִגרָר אַחרֵי- , נוהֵג כּמו [שדה סמנטי: היגררות]

3. מַמשיך ל- [שדה סמנטי: הליכה]

4. אוזֵל , חולֵף , כָּלֶה , מִסתַלֵק , מֵת , מִתרַחֵק , נֶעלָם , עָף , פּורֵש , יוצֵא , עוזֵב , חולֵף , עובֵר [שדה סמנטי: מָוֶות, עזיבה] | ניגודים: מַגיעַ, נִשאָר
. מִסתַדֵר , מִתקַדֵם | ניגודים: נָסוג

6. מִתרַחֵש , קורֶה , מִתחולֵל , נַעשֶׂה [שדה סמנטי: מאורע]

7. מִתנַהֵג , נוהֵג בּ- [שדה סמנטי: מנהג]
8. מַפליג , מִתחַבֵּר , מִתכַּוֵון , נוטֶה , נוסֵעַ , קָרוב ל- , רואֶה
9. אורֵחַ, מִתאַכסֵן, מִתלַוֶוה, נוסֵעַ [אירוח]
10. אורֵחַ פּורֵחַ, הַלָך, הַלכָן, וַגַבּוּנד, יַצאָן, נודֵד, נַוָוד, נָע וָנָד
11. [שדה סמנטי: אירוח] 10. אורֵחַ פּורֵחַ, הַלָך, הַלכָן, וַגַבּוּנד, יַצאָ

חרוזים למילה _

הולֵךְ, הִילֵךְ, הִסְתַמֵךְ, הִתְהַלֵךְ, הִתְלַכְלֵךְ, הִתְנַמֵךְ, יְהַלֵךְ, יולֵךְ, יִימָלֵךְ, יִיסָמֵךְ, יִיתָמֵךְ, יְנָמֵךְ, כַלֵךְ, לֵילֵךְ, לֵךְ, מְהַלֵךְ, מולֵךְ, מְלַכְלֵךְ, מִתְהַלֵךְ, מִתְלַכְלֵךְ, הולֵך, אַחרון בָא רִאשון הולֵך, הַשְמִיעִינִי אֶת קולֵךְ, דור שֶמִתְמַעֵט וְהולֵךְ, כְאוב מֵאֶרֶץ קולֵךְ, לא תִהְיֶה תִפְאַרְתו עַל הַדֶרֶךְ אשֶר הוא הולֵךְ, סובֵב והולֵך, פוחֵת והולֵך, קַח ולֵך

להרחבה ראה:
מסבך, אובך, מדכדך, גוחך, תחייך, מחכך, הולך, הלך, מנמך, סמך, חונך, חןסך, דועך, מהפך, הופך, הפך, אברך, אורך, המשך, חושך, חותך