_ פירוש

אכדית abitu = רצון. שפה שמית ששִמשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. ארמית: אָבֵי = רוצה ערבית: אַבַּי = לא רוצה, ממאן

אַרְבֶה, הַרְבֵה, הִתחַבֵא, הִתנבֵא, יְיַבֵא, יִיבֵא, יִיגבֶה, יִיכבֶה, יִיצבֶה, יִירבֶה, יִישבֶה, יכובֶה, ילַבֶה, ילובֶה, ינַבֵא, ירַבֶה, מגובֶה, מְיַיבֵא, מכַבֶה, מכובֶה, מְלַבֶה, מְלובֶה, מְנַבֵא, מְעַבֶה, מְעובֶה, מְרַבֶה, מַרְבֶה, מְרובֶה, מִתְחַבֵא, מִתְלַבֶה, מִתְנַבֵא, מִתְעַבֶה, מִתְרַבֶה, אֵבֶה, גבֶה, דָוֶוה, הוֵוה, הווֶה, הֵיחָבֵא, חבֵה, חבֶה, חווֶה, טווֶה, יאבֶה, יְאַווֶה, יַדוֶוה, יהַוֶוה, יולוֶוה, יוסוֶוה, יושוֶוה, יותוֶוה, יֶחוֶוה, יַחוֶוה, יִידוֶוה, יִיטוֶוה, יֵיחָבֵא, יִיטָוֶוה, יִיכָבֶה, יִיכָוֶוה, יִילָוֶוה, יִילוֶוה, יינוֶוה, יִיסתַוֶוה, יִיעָוֶוה, יִיצִַוֶוה, יִיקָוֶוה, יִירוֶוה, יִישָבֶה, יַלוֶוה, ילַוֶוה, ילווֶה, יַסוֶוה, יצווֶה, יקַוֶוה, יַרוֶוה, ירַוֶוה, יַשוֶוה, כָבֶה, להינָבא, לווֶה, מאַוֶוה, מאווֶה, מַדוֶוה, מהַווֶה, מולווֶה, מוסווֶה, מושווֶה, מותווֶה, מזָווֶה, מזווֶה, מַחבֵא, מחַווֶה, מַחווֶה, מַטווֶה, מלַווֶה, מלווֶה, מִלווֶה, מַלווֶה, מַסווֶה, מִסתַווֶה, מַעבֶה, מעַווֶה, מצַווֶה, מצווֶה, מִצטַווֶה, מקַווֶה, מקווֶה, מִקווֶה, מַקווֶה, מרַווֶה, מַרווֶה, משַווֶה, מַשווֶה, מִשתַווֶה, מִשתַחווֶה, מִתאַווֶה, מִתהַווֶה, מַתווֶה, מִתלַוֶוה, מִתעַווֶה, מִתרַווֶה, נָוֶוה, נִכווֶה, נִלווֶה, נִקווֶה, סבֵא, עָבֶה, צָבֶה, צבֵא, קווֶה, רָבֶה, רובֶה, רָווֶה, שבֶה, שָווֶה, שוֶה, תווֶה, דובֶא, סובֶא, אובֶה, גובֶה, גְלוסונֵמַתְבובֶה, חובֶה, כובֶה, יעובֶה, ירובֶה, מלובֶה, מעובֶה, מרובֶה, שובֶה, מועָט המַחזיק את המרובֶה, תָפַסתָ מרובֶה