בּינה, חָכמה:
אני לַבּין אבי-אבות (ספרות ימי הביניים); אחקור צפוני המליצה ואפתח שערי דעת ובינים (מלשון הפיוט)
***
[ש"ע; ז'; בּין-, בּינים, בּינֵי-, בּינו] <בון>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.
בֵּין
(תוצאה דומה)
באֶמצַע , באֶמצָעית , בֵּינות , בּתוך , דֶרֶך , בחצות , בחֶציון , בממוּצָע , במֶרכָּז , בתָוֶוך [שדה סמנטי: אמצע] | ניגודים: צַד, קָצֶה
לא נמצאה חריזה לערך _
בין פרוש | בין פירוש | בין מילון | בין הגדרה מילונית | בין מילון עברי | בין מילון אנציקלופדי | בין אנציקלופדיה | בין תרגום
בין פירוש השם | בין פירוש המילה | בין משמעות המילה | בין ביטויים | בין דקדוק | בין לשון | בין ניבים | בין אטימולוגיה
בין מילים נרדפות | בין ניגודים | בין חריזה | בין חרוזים | בין צירופים | בין פתגמים | בין ניבים | בין תחביר
בין ביטויים | בין ציטוטים | בין ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה