כל מה שאבד ונעלם, בין שהוא חפץ ובין שהוא בעל חיים, כאמור בפסוק:
"והשיב... את האבֵדָה אשר מצא" (ויקרא ה, 23) חוק תנ"כי ומִשנָאי בנוגע למיטלטלים ובעלי חיים השייכים לפרט שיצאו מרשותו שלא בידיעתו מוגדרים כ"אבֵדה". למוצא אסור להתעלם ממנה ובוודאי שלא לקחתה לעצמו, אלא עליו להשיבה לבעליה. חוקי השבת האבֵדה מכונסים בספר דברים, כאמור בפסוק: "לא תִרְאֶה את שור אחיךָ או את שֵׂיוֹ נדחים והתעלמתָּ מהם, הָשֵב תשיבם לאחיך" (דברים כב, 1). חוק האבֵדה חל גם על השומר בּשָׂכָר, כאמור בפסוק: "על כל דבר פֶשַע... על שֶׂה על שַׂלְמָה על כל אבֵדָה" (שמות כב, 8)
***