_ פירוש

היא העיר אח'תאתון שפירוש שמה "אופק האֵל אתון". העיר נבנתה בידי אמנח'תפ הרביעי אח'נאתון בשנה השישי למלכותו. הוא הפָכהּ לעיר בירתו. מקומה כ-250 ק"מ מהדלתה של הנילוס וכ-480 ק"מ מתבי. רוחב העיר היה ק"מ ומחצה ואורכה כשישה ק"מ. בצוקים שמסביב לה נחקקו ארבע עשרה אסטילות גדולות ובהן כתובות המספרות כי העיר ושטחים משני צדי הנהר מסביב לה הוקדשו לאֵל אתוּן. בשנת 1887 נמצאו במקום תעודות המכונות מכתבי אל-עמארנה, שהן מארכיונם המלכותי של אמנח'תפ השלישי (1377-1413 לפני הספירה) ושל בנו אמנח'תפ הרביעי (1360-1377 לפני הספירה). התעודות כתובות באכדית בכתב היתדות. מהתעודות למדים על המשטר בארץ, וכן למדים שמעמד בפני עצמו היו החַ'בִּירוּ שנדדו בארץ ובאזורי הַסְפָר. אם אכן הח'בּירו הם בני עֵבר, הרי שיש בתעודות עדות לחדירתם של ראשוני העולים מבני ישראל לארץ ישראל. תעודות אלו הן מקור להבנת המתרחש בארץ במאות החמש־ עשרה והארבע־עשרה לפני הספירה

***

האשמורת האחרונה של הלילה (הסמוכה לַבּוֹקֶר), כאמור בפסוק: "ויהי באשמֹרת הבֹּקֶר" (שמות יד, 24)

***

בשעה מוקדמת של הבּוקר, כאמור בפסוק: "וַיִלְקטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (שמות טז, 21)

***

מוקדם בַּבּוקֶר, כאמור בפסוק: "מְבָרֵך רֵעֵהוּ... בַּבֹּקר הַשְכֵּם" (משלי כז, 14)

***

תמיד, בכל בּוקר, כאמור בפסוק: "ותִּפְקְדֶנוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנוּ" (איוב ז, 18)

***

לפני הבּוקר, בסוף הלילה, כאמור בפסוק: "וַיָשָב היָם לפנוֹת בֹּקֶר לאֵיתָנוֹ" (שמות יד, 27)

***

עד התחלת יום המחר, כאמור בפסוק: "והיֵה נכוֹן לַבֹּקר" (שמות לד, 2)

***

1. גבר שלא נימוֹל, כאמור בפסוק: "וכל עָרֵל לא יֹאַכל בּוֹ" (שמות יב, 48)
2. (בהשאלה) אָטוּם, כאמור בפסוק: "אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל" (ויקרא כו, 41)
3. ראה: עָרלה (3)

***

ראה: אֶלוֹהים

***

מֵת, כאמור בפסוק: "ואתה תָּבוֹא אל אבֹתיךָ בשלום" (בראשית טו, 15)

***

ראה: בא

***

בת-קול, כאמור בפסוק: "קָרוֹב היום מְהוּמָה ולֹא- הֵד הָרִים" (יחזקאל ז, 7)

***

הִנֵה, הרֵי, כאמור בפסוק: "הֵא לכם זֶרַע וזרעתם" (בראשית מז, 23)(טט)

***

הֶבל, מַיִם שהתאדו, עָנָן, קיטור, כאמור בפסוק: "ואד יעלה מן הָאָרֶץ" (בראשית ב, 6)

***

כינוי לצמח בעודו רטוב ורענן, רעננוּת, כאמור בפסוק: "ירדתי לראות באִבֵּי הנחל" (שיר השירים ו, 11)

***

ראה: עַיִן

***

חיה טורפת, כאמור בפסוק: "גם את הארי גם הדֹב הִכָּה עַבְדֶּך" (שמואל א' יז, 36). זהו בעל חיים גדול, מסורבל ושׂעיר מאוד, ההולך על כפות רגליו

***

1. אחי האב, כאמור בפסוק: "בני עֻזִיאֵל דֹּד אהרון" (ויקרא י, 4)
2. אהוב, ידיד, כאמור בפסוק: "מה דוֹדֵך מִדוֹד היָפָה בַּנָּשִים" (שיר השירים, ה, 9) (ראה גם: דּוֹדִים)

***

ראה: הִיא

***

ראה: מוגֶה

***

ראה: מְאַהֵב

***

גֵו, גוּף, כאמור בפסוק: "שָלַף וַיֵצֵא מגֵוָה" (איוב כ, 25)

***

גאווה, כאמור בפסוק: "במסתרים תבכּה נַפשִי מפנֵי גֵוָה" (ירמיה יג, 17)

***

אדומי שהיה ממונה על עדריו של שאוּל המלך, כאמור בפסוק: "דֹאֵג האדֹמי אַבִּיר הָרֹעִים אשר לשאוּל" (שמואל א' כא, 8). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה(ג0.56) דואג המית את אחימלך הכהן וביתו במצוות שאול על כי עזר לדויד בנוב (שמואל א' כב, (17-19

***

אבי משפחת לוויים שעלתה עם זרובבל, כאמור בפסוק: "לִבְנֵי לְהוֹדְוָה שבעים וארבעה" (נחמיה ז, 43). תקופתם: המאה השישית לפני הספירה

***

ראה: מַדְאִיב

***

ראה: מַגְאִיל

***

ראה: דגשה">מַבְהִיל הֵבוּ כנראה כּפל אותיות של "אהב" להדגשה, כאמור בפסוק: "אָהבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ" (הושע, ד, 18); ויש מפרשים שהוא כמו "הָבוּ" - תנוּ, או: "הָבָה" - קריאת הזמנה וזֵירוּז (ראה לעֵיל)

***

(ישעיהו, ל, 5) ראה: בּוֹאֵש

***

ראה: מַגְבִּיהַּ

***

ראה: מַגְדִיל

***

ראה: מַגְבִּיל

***

ראה: מַבְדִּיל

***

ראה: מַדְבִּיר

***

ראה: מַגְבִּיר

***

ראה: מַדְבִּיק

***

מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "על כל שעריהם נתתי אִבְחַת חֶרב" (יחזקאל כא, 20). פירושיה האפשריים:
1. כמו טִבְחָה (בחילוף אות א באות ט בשיטת אטב"ח), הריגה; או:
2. כמו אִבעַת לשון, בּעָתה, אֵימה; או:
3. כמו נִבחה, נביחה בחילוף א' ב- נ'. "אִבחת חֶרב" פירושו: הקול שמשמיעה החרב בשליפתה או בתנופתה; או:
4. נִצנוּץ, בָּרָק, דוגמת האמור בפסוק: "אִם שַנוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי" (דברים לב, 41); או:
5. מהפכה, הפיכה, כמו חרב המתהפכת

***

ראה: מֵבִיא

***

כל מה שאבד ונעלם, בין שהוא חפץ ובין שהוא בעל חיים, כאמור בפסוק: "והשיב... את האבֵדָה אשר מצא" (ויקרא ה, 23) חוק תנ"כי ומִשנָאי בנוגע למיטלטלים ובעלי חיים השייכים לפרט שיצאו מרשותו שלא בידיעתו מוגדרים כ"אבֵדה". למוצא אסור להתעלם ממנה ובוודאי שלא לקחתה לעצמו, אלא עליו להשיבה לבעליה. חוקי השבת האבֵדה מכונסים בספר דברים, כאמור בפסוק: "לא תִרְאֶה את שור אחיךָ או את שֵׂיוֹ נדחים והתעלמתָּ מהם, הָשֵב תשיבם לאחיך" (דברים כב, 1). חוק האבֵדה חל גם על השומר בּשָׂכָר, כאמור בפסוק: "על כל דבר פֶשַע... על שֶׂה על שַׂלְמָה על כל אבֵדָה" (שמות כב, 8)

***

ראה: מַבְטִיחַ

***

ראה: מֵדִיחַ

***

ראה: מֵהִין

***

ראה: מֵבִין

***

1. חבל ארץ בדרום-מזרח ארץ ישׂראל, שבו ישבו בני עשָׂו והפכו לעם האדומים, כאמור בפסוק: "אשר מלכו בארץ אדוֹם" (בראשית לו, 31). מקומו ממזרח וממערב לערבה, ובמרכזו הר שׂעיר. לחבל ארץ זה הייתה חשיבוּת גיאוגרפית משום ששימש דרך מעבר בין ים סוף, סוריה ומסופּוטמיה
2. עַם המתייחס לבני עשָׂו. סירבו לאפשר לישראל לעבור דרך ארצם בדרכם ממצרים לארץ כנען, כאמור בפסוק: "וימאן אדום נתֹן את ישראל עבֹר בגבולו" (במדבר כ, 21). מלכי ישראל לחמו בהם חז"ל אומרים: רומי היא אדום, ומימי חורבן בית שני נמצא עַם ישׂראל בגלוּת אדום. הגאולה השלמה תבוא עִם נפילת מלכות אדום

***

מלך בָּבֶל (560-562 לפני הספירה), בנו של נבוכדנאצר השני, כאמור בפסוק: "אוִיל מְרֹדַך מלך בבל" (מלכים ב, כה, 27). שִחרר את יהויָכין מלך יהודה מבית הכלא

***

ראה: מֵגִיף

***

רע, מושחת, כאמור בפסוק: "קריתא מרדתא ובאישתא" (עזרא ד, 12)

***

ראה: מֵבִיש

***

ראה: מֵאִיר

***

ראה: מֵהֵל

***

ראה: מֵדֵם

***

ראה: מֵגֵן

***

1. בֵּן גֵרָא משֵבט בִּניָימין, כאמור בפסוק: "את אהוד בן גרא בן ימיני" (שופטים ג, 15). תקופתו: המאה השתים-עשרה לפני הספירה(ג0.56) השופט השלישי לישׂראל מתוך שישה-עשׂר השופטים שמיהושוע עד שמואל. היה איטר יד ימינו. הרג את עגלון מלך מואב, והושיע את ישׂראל מעוּלו ואחר-כך שפטם שמונים שנה
2. בנו השלישי של בִּלְהָן בן ידיעאל בן שבט בִּניָימין (או מבני ישׂשׂכר לדעת חלק מהמפרשים), ויש הסוברים שהוא אהוד בן גרא, כאמור בפסוק: "יֵעוּש ובִּניָימין ואֵהוּד" (דברי הימים ז, 10)

***

ראה: מַגְמִיא

***

ראה: מַבְלִיג

***

ראה: מַדְלִיק

***

כלי שהיה עשׂוּי מעץ או מאבן ובו ניתן המספוא לבהמות, כאמור בפסוק: "ידע שור... וַחמוֹר אֵבוּס בעָלָיו" (ישעיהו א, 3)

***

ראה: מַגְעִיל

***

ראה: מַבְעִיר

***

השופט העשׂירי בימי השופטים, איש בית לחם ששפט את ישׂראל במשך שבע שנים, כאמור בפסוק: "וישפֹט אחריו... אבצָן מבית לָחֶם" (שופטים יב, 8)

***

תחנה במסעי בני ישראל במדבר והאחרונה בארץ אדום, כאמור בפסוק: "ויסעו... וַיַחנוּ בְּאֹבֹת" (במדבר כא, 10).(ג0.56) נוטים היום לקבל את הצעתו של נלסון גלוק שהיא אֶל-מַדַיִנֶה. פירוש השם:
1. לפי חז"ל: (ששם) נעשוּ אויבים למקום (מרדו בה'); .2 צורת הרבים של אוֹב. (ראה: אוב (4))

***

כמו אוהבת (היוֹד נוספת כמו "גנֻבתי יום וגנֻבתי לילה" [בראשית לד, [33 שפירושו גנוּבַת"), מעדיפה, כאמור בפסוק: "עֶגלה מלֻמדה אֹהבתי לדוּש" (הושע י, 11).(ג0.56) משמע עֶגלה שמעדיפה לעסוק בדיש שאז מותר לה לאכול וליהנות מאשר לעסוק בעבודה קשה

***

ראה: מַדְשִׁיא

***

ראה: מַגְשִׁים

***

ראה: מַבְשִׁיל

***

ראה: מַבְזֶה

***

ראה: מֵבֵר

***

חוזה בכוכבים, איצטגנין, מגיד עתידות על-פי סידור הכוכבים בשמיים, כאמור בפסוק: "הֹבְרֵי (כתיב: הברו) שָמַיִם החֹזים בכוֹכבים מודיעים לֶחֳדָשִים מאשר יָבֹאוּ עָלָיִךְ" (ישעיה מז, 13)

***

בַּנַאי גדֵרות, כאמור בפסוק: "איש גֹדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפָּרֶץ" (יחזקאל כב, 30)

***

ראה: מַבְרִיחַ

***

ראה: מַדְרִיךְ

***

ראה: מַבְרִיךְ

***

ראה: מַגְרִיס

***

מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "וְאֻרָוֹת... וַעדָרִים לַאוֵרוֹת" (דברי הימים ב לב, 28), ופירושיה האפשריים הם:
1. לשון אוּרווה, היינו: אבוּס; או:
2. לשון אוויר - מכלאות פתוחות מאוּוררות

***

1. מגילה או ספר, כאמור בפסוק: "לקיים את אגרת הפורים" (אסתר ט, 29) הכוונה כאן למגילת אסתר. המילה "אִגְרַת" מעיקרה אכּדית היא או פּרסית, ואינה נמצאת אלא בספרים שנכתבוּ לאחר גלות בָּבֶל
2. איגֶרֶת, כאמור בפסוק: "כתַבו אִגְּרָה חדָה על ירושְׁלֶם" (עזרא ד, 8)

***

ראה: מֵדֵק הָדֵק, הִדֵק ראה: דוֹקֵק הָדָר1 [ז'] (הדר) הוד, תפארת, כאמור בפסוק: "לֹא תֹאר לוֹ וְלֹא הָדָר" (ישעיה נג, 2) הָדָר2 [ז'] עץ שפריו נמנה עם ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, כאמור בפסוק: "ולקחתם לכם... פרי עץ הדר..." (ויקרא כג, 40) חז"ל אמרו: "פרי עץ הדר שפריו הדר ועצו הדר זה אתרוג" (ירושלמי, סוכה, נג, 4, 11) הדַר [שפ"ז] המלך הרביעי באדום, כאמור בפסוק: "וימלֹך תחתיו הדַר" (בראשית לו, 39) הֶֿדֶר [ז'] הָדַר, הוד, כאמור בפסוק: "מַעביר נוגֵשׂ הֶדֶר מַלכוּת" (דניאל יא, 20) הָדַר ראה: הוֹדֵר

***

ראה: מַבְקִיעַ

***

גאוותן, כאמור בפסוק: "גבַה עֵינַיִם ורחַב-לֵבָב אותו לא אוּכל" (תהילים קא, 5)

***

1. מראשי האבות למטה מנשה, כאמור בפסוק: "וְיִרְמְיָה וְהוֹדַוְיָה וְיַחְדִיאֵל" (דברי הימים א' ה, 24)
2.הוא הוֹדְוָה, כאמורבפסוק: "לִבנֵי הוֹדַוְיָהשבעים וארבעה" (עזרא ב, 40)
3. בִּניָימיני, כאמור בפסוק: "וּמן בני בנימִן ... בן הוֹדַוְיָה" (דברי הימים א' ט, 7)

***

מצאצאי זרוּבּבל, כאמור בפסוק: "ובני אֶלְיועֵינַי הוֹדַוְיָהוּ" (דברי הימים א' ג, 24)

***

מַחלה, חולי, כאמור בפסוק: "ה' יִסְעָדֶנוּ על ערש דְּוָי" (תהילים מא, 4)

***

1. קֶבֶר, שאול, כאמור בפסוק: "הַיְסֻפַּר בַקבר חסדך, אמונתך באבדון" (תהילים פח, 12)
2. כּלָיה, חורבן, השמדה, כאמור בפסוק: "כּי אֵש היא עד אבדון תֹאכֵל" (איוב לא, 12)

***

ראה: מידַדֶה

***

ראה: הֵגֶא

***

1. מקווה מים, כאמור בפסוק: "ההֹפכי הַצוּר אגַם מָיִם" (תהילים קיד, 8)
2. גומֶא, אַגמון, קנה על שׂפת האגם (הצמח הקרוי פַּפּירוּס), כאמור בפסוק: "ואת הָאגַמִּים שרפו בָּאֵש" (ירמיה נא, 32). ואפשר לפרשו כאזור שבו גדל הגומֶא

***

ועוד דבר זה, כאמור בפסוק: "ואף גם זֹאת בהְיוֹתָם..." (ויקרא כו, 44)

***

ראה: אווי

***

אִמו של המלך חִזְקִייָהוּ, כאמור בפסוק: "ושם אִמּוֹ אבִי בת זכריה" (מלכים ב' יח, 2). נקראת גם אבִייה (ראה להלן: אבִייָה (7)). תקופתה: המאה השמינית לפני הספירה

***

המתייחס למשפחת אביעזר שהייתה אחת המשפחות החשובות בשבט מנשה. גדעון היה מבני משפחה זו, כאמור בפסוק: "אשר ליוֹאָש אבִי הָעֶזְרִי" (שופטים ו, 11)

***

מכינוּיָו של משה רבנו על-פי דברי חז"ל במדרש, מכונה גם אבִי זָנוֹח, אבִי שׂוֹכוֹ, כאמור בפסוק: "ואשתו היהודייה ילדה את ירד אבִי גְדֹר ואת חֶבֶר אבי שׂוֹכוֹ ואת יקותיאל אבִי זָנוֹחַ" (דברי הימים א' ד, 18)

***

משערים שהוא אבִיאֵל, אחד משלושים גיבּוריו של דויד, כאמור בפסוק: "אבִי עַלְבוֹן הערבָתִי" (שמואל ב', כג, 31) (ראה להלן: אבִיאֵל (2)). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

ראה: אבִי גְּדוֹר

***

ראה: אבִי גְּדוֹר

***

אחד מחמשת מלכי מִדיָין שנהרגו במלחמת מדיין. האחרים היו: רֶקֶם, צוּר, חוּר ורֶבַע, כאמור בפסוק: "ואת מלכי מדין הרגו על חַלְלֵיהֶם את אוִי ואת רקם ואת צוּר ואת חוּר ואת רֶבַע חמֵשֶת מלכי מדין" (במדבר לא, 8) מלחמה זו ערכו ישׂראל בציוויו של משה מפי ה' ובהנהגת פּנחס בן אלעזר הכוהן. הייתה זו מלחמת נָקָם במִדיָינים שבכוונה תחילה הכשילו (באמצעות בנותיהם) את ישׂראל בעריות ובעבודה זרה לבַעַל־ פְּעוֹר. בעֶטיים של חטאים אלה מתו במגפה עשׂרים וארבעה אלף איש מישׂראל.

***

ראה: אוהַב

***

1. אבי קיש ואבנר וסבו של שאול המלך, כאמור בפסוק: "קיש בן אביאל" (שמואל א' ט, 1). תקופתו: המאה האחת־עשרה לפני הספירה
2. מגיבּוריו של דויד, כאמור בפסוק: "חוּרַי... אביאל העַרְבָתי" (דברי הימים א' יא, 32). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

***

בן בֶּלַע בן בִּניָימין בן יעקוב, כאמור בפסוק: "אַדָּר וגֵרָא וַאבִיהוּד" (דברי הימים א' ח, 3). תקופתו: המאה השש־עשרה לפני הספירה

***

בנו השני של אהרון הכּוהן, כאמור בפסוק: "את נדב ואת אבִיהוּא" (שמות ו, 23), ואחיהם של נדב, אלעזר, ואיתמר. תקופתו: המאה השלוש־עשרה לפני הספירה.(ג0.56) נדב ואביהוא נתלוו לאהרון ולשבעים הזקנים שקרבו להר סיני, כאמור בפסוק: "ויראו את אלהי ישראל" (שמות כד, א, (9-10 ומֵתוּ ערִירִים בעֵת, הקמת המשכן "בהקריבם אֵש זרה לפני ה'" (במדבר ג, 4) (ראה גם: בני אהרון)

***

1. אשתו של אבישוּר מבני יהודה, כאמור בפסוק: "ושם אֵשֶת אבִישוּר אבִיהַיִל" (דברי הימים א' ב, 29)
2. בת אליאב בן יִשַי, אולי היא אשתו של רחבעם, כאמור בפסוק: "ויקח לו רחבעם אִשָה... אבִיהַיִל" (דברי הימים ב' יא, 18). תקופתה: המאה העשירית לפני הספירה

***

1. אשתו של נבל, כאמור בפסוק: "ואביגַיִל אשת נבל הכרמלי" (שמואל א', ל, 5). לאחר מותו של נבל הייתה אישה לדויד, כאמור בפסוק: "וידבר באביגיל" (שמואל א' כה, 39). תקופתה: המאה האחת־עשרה לפני הספירה
2. אחות דויד, כאמור בפסוק: "ואחיותיהם צְרוּיָה וַאביגָיִל" (דברי הימים א' ב, 16). תקופתה: המאה העשירית לפני הספירה

***