מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
תוצאות עבור " "
| (337)
|
האם התכוונת ל- א ה ו י
«1234»

פירוש

פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
טִיסָנַאי [עח]
[טיסָנָאית, טיסָנָאים, טיסָנָאִיות] (טוס)
1. מי שמֵטיס טיסָן
2. מי שעושֶׂה טיסָנים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
נוֹתֵן [תנ] 2
1. שָׂם, מֵניחַ: ונתת את הכִּיֹר בין אֹהל מועד ובין המזבח ונָתַת שם מים (שמות מ 7); הוא נָתן את ידיו בכיסיו
2. קובע, מטיל, כאמור בפסוק: "עד תֵּת ה' אֹתָם תחת כַּפּוֹת רַגְלָי" (מלכים א, ה, 17)
8. [תנ] חושֵב ל-, כאמור בפסוק: "יַעַן תִּתְּך את לְבָבְך כְּלֵב אלֹהים" (יחזקאל, כח, 6)
אנגלית: put
נוֹתֵן [תנ] 4
מַרשֶה: על כן לא נתַתיךָ לנגֹע אליה (בראשית כ 6); כי לא נָתנו לרדת לעמק (שופטים א 34); האם לא נתנה לבנה לשחק בחצר בשעות הצהריים
אנגלית: allow
נוֹתֵן 3
1. [תנ] (את-) עושֶׂה: וַיתנֵם יהושע (את הגבעונים) ביום ההוא חֹטבי עצים ושֹאבי מים לעדה (יהושע ט 27)
2. [עח] מבצע, מושיט (עממי): נותן כתף, נותן עבודה, נותן קונטרה
אנגלית: give
פירוש
נרדפות וניגודים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חולק 6
[תמ] (על) מִתנַגֵד, אֵינו מַסכים (לדַעתו של אַחֵר): כל החולֵק על רבו כחולֵק על השכינה (סנהדרין קי)
[תמ] (בּ-) דַעתו שונה לגבֵּי-: לא שרבי עקיבא
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מַגָש טפּוּלים [עח]
1. מגש שעליו מונחת העֶרכּה לטיפול בתינוק: שמן, צמר גפן וכד'
2. מגש שעליו מונחת ערכה רפואית שבה משתמשים הרופא או האחיות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. רב פעלים, זריז, מצליח: אם ידעת ויש בם אנשי חַיִל (בראשית מז 6)
2. חיָיל, גיבור, לוחם, איש צבא: שמונה מאות אלף איש חַיִל שֹלֵף חֶרֶב (שמואל א' כד 9)
פירוש
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
ערך נסיוני לפיצול
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
משטח צר וארוך יחסית המשמש להחלקה וליישוּר קמטים בבגד באמצעות מגהץ
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
טָרוּי [יב] [ת'; טרוּיה, טרוּיִים, טרוּיות (סביל של טורֶה; בּינוני פּעוּל)] (טרי/ה) שֶיֵש בו מכה טרייה: דרוש והַעַל רטִייה לפני טרִייה, דעת לטרוּיה קול חובש שופר (מלשון הפיוט) טְרוֹיְלִיזְם [מש] [ש"ע; ז'] תשוקה לקיום יחסי מין בנוכחות אחרים (ג0.5)טְרוֹיָנִי, טְרוֹיָאנִי [מש] [ת'; טרויָינית, טרויָינִיִים, טרויָינִיות]
1.ששייך או קשור לטרויה
2. כינוי לאדם נמרץ ונחוש בדעתו על-שֵם העיר הקדוּמה טרויה, שתושביה לחמוּ בּחֵירוף נפש ביוונים
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
תִּשְׁאוּל [עח]
[ש"ע; ז'; תִשאוּל-, תִשאוּלים, תִשאוּלֵי-, תִשאוּלו] (שאל)
1. (בתקשורת) שיטה בה התחנות המחוברות לרשת נבדקות שוב ושוב, כדי לברר אם הן מעוניינות לשדר.
2. (בתקשורת) הזמנת תחנות נתונים לשדר זו לזו. (גם: הזמנה לשידור).
polling
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
חוֹתֶֿלֶת
[ש"ע; נ'; חותֶלֶת-, חותָלות, חותלות-, חותַלתו] (חתל)
1. [עח] (בבוטניקה) קרוּם העוטֵף עָלֶה או גִבעול
2. [עח] חיתוּל לתינוק (מיושן)
3. [יב] שִליה; מַעטָפה בּהּ מִתרַקֵם העוּבָּר: החותֶלֶת העבה שהיא כמו חֶמֶת שבתוכה נוצר הוולד (רמב"ם)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
נַפְתּוּל [תנ] (sup)2(/sup)
מַאבָק, הֵיאָבקוּת: נַפתוּלי אלֹהים נפתלתי עם אחֹתי גם יכֹלתי (בראשית ל 8)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
אַסְפִיקְסְיָה [מש] (sup)1(/sup)
תשניק סב לידתי, או אספיקציה, הינו סיבוך רפואי שנגרם לעובר בסמוך ללידה שלו או במהלך הלידה וזאת כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן לעובר בהיותו ברחם, אשר מקשה עליו לנשום. מחסור ממושך באספקת חמצן לעובר עלול לגרום לנזק מוחי קשה לעובר וכן לנזקים לאיברים אחרים בגופו. במקרים חמורים במיוחד הדבר אף עלול לגרום לדום לב ולמותו של העובר (על פי ויקיפדיה)
אנגלית: asphyxia
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מְפוֹצֵץ [תמ](sup)3 (/sup)
משמיע קול נֵפֶץ גדול: עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת (מדרש רבה ויקרא כז)
אנגלית: shatters
3. [עח] מכה בחמת זעם וללא רחמים (עממי): הבריון ששלחה המאפיה כדי להטיל מורא ולגבות דמי חסות פוצץ במכות את הסוחר
אנגלית: strikes with fury
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
בעצם, דיבור המעניק לשאלה או למשפט חיווי טון מזלזל או מלעיג (עממי): אתה בכלל מכיר אותי?; מי אתה בכלל?
אנגלית: actually; even
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פוּנְקְצְיָה [מש] (sup)2(/sup)
(במתמטיקה ובשימושיה) ביטוי המקשר בין שתי קבוצות, ומתאים לכל פריט בקבוצה האחת פריט אחד בלבד מתוך הקבוצה השנייה. כגון: ביטוי במתכונת של (x)f=y, מתאים לכל ערך של x (התחום) ערך אחד בלבד של y (הטווח).
אנגלית: function
פוּנְקְצְיָה [מש] (sup)3(/sup)
(בכלכלה) תופעה, גודל או שיעור מסוים, התלויים בתופעה, בגודל או בשיעור אחר והמשתנים לפיהם; בניתוח כלכלי מאופיינים משתנים כלכליים כגדלים כמותיים והפונקציות מתארות את הקשרים בין הגדלים הללו. פונקציה מתאפיינת על ידי צורתה: יורדת, קעורה או קמורה.
אנגלית: function
פוּנְקְצְיָה [מש] (sup)4(/sup)
יעדה של פעולה מסוימת. החלק בהוראה המגדיר את הפעולה שאמורה להתבצע. (גם: קוד פונקציונלי).
אנגלית: function
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
4(/sup)
1. פוגש מישהו, נתקל ב-: כי תצא אש ומצאה קוצים (שמות כב 5)
2.חושב, מֵבין, יורד לסופו של דבר: לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי (שופטים יד 18)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
לְשׁוֹנִית [עח] (sup)5(/sup)
(במוסיקה) לוחית דקיקה ומוארכת בצורת לשון, המשמשת בכמה כלי נשיפה כאבּוּב וקלָרינֵט וכן בעוּגב
אנגלית: tab
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. השתקה
2. בשאילה: הפסקת הפעולה של קו טלפון מנוע וכד'
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
דג-מאכל ורַדרַד ממשפחת האַספָּרוּסיים. תפוצתו בחופי הים התיכון
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. [עח] גוּף שָטוּחַ (של בָּצֵק): על דף הבצק הנחנו את המילוי וגלגלנו לרולדה
2. [תמ] לוּחַ, קרש: דף של נחתומין שקבעו בכותל (כלים טו, ב)
3. [תמ] יריעת בד המִתחבּרת ליריעה אחרת: שני דפי חלוק שנראה נֶגע באחד מהם (נגעים יא, ט)
אנגלית:
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
מתחשק לי, אני רוצה (עממי): בא לי ארטיק; בא לי ללכת לים (היפוכו לא בא לי)
אנגלית: feel like, want to
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. אבן גדולה וכבדה שנותנים על בגדים לכָבשם, או שמשתמשים בה למושב
2. אבן הנמצאת בין הטומאה לדבר הנטמָא: מרכב שהוא מטמא תחת אבן מסמא (כלים א, ג)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הכינוי אותו קיבל משאל העם הבריטי על עזיבת האיחוד האירופי שהתקיים ב-23 ביוני 2016 ושיצא לפועל ב-2019
אנגלית: Brexit
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [תמ] כּריתה, גזירה;
2. [עח] פּיתוּחַ צוּרות שונות בּחומֶר, חריתת צוּרות [ש"ע; ז'; חיתוּך-, חיתוּכים, חיתוּכֵי-, חיתוּכו (שֵם הפּעוּלה של מחַתֵך)] (חתך)

חיתוּך דיבּוּר [יב] מִבטָא, הגִייָה, הַפרָדַת המילים לַהבָרות
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
טובה, תודה: חַמרָא למָרֵיה, טיבוּתָא לשָקיֵהּ (בבא קמא צב:)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
השמעת טענות וראיות להגנה על עמדה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
יִישוּב ארעי, יִישוּב אוהלים: ערים ולא טירים, ערים ולא כּרַכּים (ספרי שופטים קפ)

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. טָלֶה: טַליָא וטליתא (בבא בתרא צא:)
2. (בהשאלה) צעיר, רענן

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
החיבור העברי הראשון המתאר את ארץ ישראל ויישוביה, שכתב אשתורי הפרחי במאה הארבע־עשרה, ובו גם הסבר על המצוות התלויות בארץ
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
לְלֹא, כאמור בפסוק: "עַד כַּלֵה לְאֵין שְאֵרית ופליטה" (עזרא ט, 14)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. [תנ] שָׂכָר, תשלוּם: וכוהניה במחיר יורו (מיכה ג, 11)
2. [עח] עונש, ויתור שאדם נדרש לעשות תמורת עניין מסוים
3. [עח] נתינה, הקרבה כדי להשיג דבר-מה: היעדר פרטיות ורכילות בעיתונים - זה המחיר שמשלמים אנשים מפורסמים
אנגלית: payment; punishment; sacrifice
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. [תנ] היושבים יחד במקום אחד, דַיָירים: וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית-צִיבָא, עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת (שמואל ב' ט, 12); כל המושבים התכנסו לאסֵפת דיירים להחליט החלטות לשיפור מראה הבית
2. [עח] ישיבה, שהִייה במקום: מושבו בעיר זו היה זמני
3. [תנ] מקום שבו אדם או גוף ציבּוּרי יושבים בקביעוּת: מושבו הקבוע הוא בירושלים
4. [עח] התכנסות של הכנסת לכנס חורף ולכנס קיץ
5. [תנ] ישיבה, מפגש, התכנסות חֶברָה - בדרך-כלל של לֵצים: אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב (תהילים א, 1)
אנגלית: session, meeting, gathering
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מחַבֵּר, סוגֵר, מגַדֵר, כאמור בפסוק: "וַיְעַבֵּר בְרַתּוּקוֹת זהב" (מלכים א' ו 24)
2. מַפרֶה, מַזריעַ זֶרַע, כאמור בפסוק: "שוֹרוֹ עִבַּר ולא יַגְעִיל" (איוב כא, 10)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
צמח נוי עֶשׂבּוני חד-שנתי או רב-שנתי, לרוב מטפס ממשפחת הפַּרפְּרָנִיִים. הוא פורח בקיץ, פרחו פרפרני, ארגְמני או לבן בעל תפרחת בצורת אֶשכּול. תשעה מהאבקנים מאוּחים ואחד חופשי - ומכאן שלפרח יש צוף. הפרי הוא תרמיל בעל זרעים שחורים כשהפרח ארגְמני ובעל זרעים לבנים כשהפרח לבן. בישׂראל גדֵל לַבלָב מטַפֵּס
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מכשיר להקרנת שקפים על מרקע
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. סדר ירושה, שלפיו עובר כל הרכוש ללא חלוקה אל הבכור בבנים החיים (או לבנים בלבד) (השווה: מינורט);
2.אחוזת עולם
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה


שם התואר: ); formulated.)
המונח מִ תְ ּכּון – הגזור מן המילה מַ תְ ּכֹון )formula – )מכַ וון הן לפעולת ההכנה הן לתוצר.
ּ
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים
(בּהשאלה) יֵש לו אחיזה, מִסתַמֵך: העלאת המשכורת מעוגנת בחוזה
פירוש
נרדפות וניגודים
חֵלק הרֶסן הניתן בּפי הבהֵמה: שוט לסוס מֶתֶג לחמור (משלי כו 3)
אנגלית: bit of a bridle
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. על קולי;
2. מטוס הבנוי לטוס במהירוּת העולה על מהירוּת הקול ומגיעה עד חמישה מָך; 2. גלי קול בעלי תדירות העולה על הטווח הנורמלי של האוזן האנושית, מעל 20 אלף הֶרץ
פירוש
דקדוק
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פָּגוּעַ מִסריטות, שנִסרט, שיש עליו סריטות: ובשָרָם לא יִשׂרְטוּ שָרָטֶת (ויקרא כא, 5); הוא סרוט מהטיפוס על ההר
אנגלית: scratched
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. גמישות; נוחות לכפיפה או למתיחה;
2.(בהשאלה) כישרון הסתגלות לשינויים

אנגלית: flexibility
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
פחמון פורח הוא מחלה הנגרמת מפטרייה; בצמח נוצר גוש שחור כפחם.ּ
אנגלית: loose smut
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
צרצר: הצרצור הזה יש לו ארבע רגליים וארבע כנפיים (חולין סה:)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
אֵיבַר המין של הזָכר (penis)
פירוש
נרדפות וניגודים

1. (בּספּורט) שטח מרוּשת ומוגבל במשקופים, שהקבוּצה המבקיעה לתוכו כּדוּר, זוכה בִּנקוּדה: שוער הקבוצה מֵגן על השער מפני הבקעתו על-ידי הקבוצה המתחרה
2. (בספורט) הַבקָעת השער על-ידי כַּדוּר לשַעַר היָריב (בּלועזית: גוֹל): השוער בלם את כדור הקבוצה המתחרה ומנע שער
אנגלית: gateway, gate, front page, goal
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. (בהשאלה) ערֵמה, תל, גל: ותפוח היה באמצע המזבח (תמיד ב, ב)
2. התעגלות, בליטה כדורית קטנה: תפוח עקבו של אדם (מדרש רבה ויקרא כ)
פירוש
נרדפות וניגודים

1. כינוי כבוד לה': "בְּנָקְבוֹ שֵם יוּמָת" (ויקרא כד, 16) מוניטין, שם טוב, פרסום, תהילה: "קְרִאֵי מוֹעֵד אנשי שֵם" (במדבר טז, 2)
2. נחלה הנקראת על שמו של המתנחל: "להקים שֵם המֵת על נחלתו" (רות ד, 5) בתרבותם של עמי הסהר הפורה רָוְוחָה אמונה כי במילה המבוטאת בקול טמון כוח מאגי יוצר, ומכאן
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
שתיה, סְבִיאָה, כאמור בפסוק: "יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְתִי" (קוהלת י, 17)
פירוש
דקדוק
נרדפות וניגודים

1. [תמ] אִי, יבּשה מוּקפת ים: הנִסין שבים את רואה אותן כאילו חוט מתוח (ירושלמי שביעית ו, א); הנִיסין שבתוך הים אלף הם מן הגבול והם איים (רש"י במדבר לד, 6)
2. [תנ] מפרשׂ אנייה: "הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס" (יחזקאל כז, 7) "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס" (ישעיהו לג, 23)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מת, כאמור בפסוק: "וַיָּמָת אַבְרָהָם... וַיֵּאָסֵף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, 8)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מתגאה, כאמור בפסוק: "רחב נפש יגרה מדון" (משלי כח, 25)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
1 השלמה, שלמות: משלים;
2. מחמאה (לטינית: nutnemelpmoc
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מדחס; מכונה לדחיסת גזים לפיצוץ סלעים וכד';
2. (ברפואה) מכשיר ללחיצת כלי הדם;
3. (בטכנולוגיה) מכשיר להעברת גזים בלחץ גבוה (לטינית)
פירוש
נרדפות וניגודים
(במחשבים) צמצום נתונים למספר סיביות קטן לצורך שמירתם בזיכרון פנימי או חיצוני, באופן המאפשר החזרתם לצורה המקורית לשם תצוגה או עיבוד. (גם: דחיסה).
אנגלית: pack
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
קטן, זעיר (במקרא רק בצירוף כּמעַט קָט): ראיתי ילד קט בזרועות אמו
אנגלית: little; young
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
החלק השלם שבלוגריתם המספר שמשמאל לנקודה בשבר העשרוני (בלועזית: כרקטר = אופי) כַּרקְטֶרֶס [ז'] חיבור פופולרי בימי הביניים, הדן בשלושים טיפוסים של בני אדם בעלי אופי שונה, מאת תאופרסטוס, פילוסוף יווני ואיש מדע, 371-288 לפני הספירה
כַּת אִידְרִיסִית כת מוסלמית רפורמית שנוסדה בהשפעת הצויפים, מן המאה התשע עשרה, בצפון אפריקה
כְּתָב דֶּמוֹטִי כתב מצרי שהתפתח מתוך כתב החרטומים המצרי העתיק באלף השלישי לפני הספירה ושימש שלב־מעבר אל הכתב המצרי המאוחר (הקופטי)
כְּתַב הִייֶרָאטי הכתב המצרי הקדום, ששימש לכתיבה על פפירוסים, ארונות קבורה מעץ, אוסטרקונים וכדומה, להבדיל מכתב ההירוגליפים. בכתב זה נמצאו מסמכים מהשושלת הראשונה ומהמאה הרביעית כִּתַבִּיָה (אצל המוסלמים) בני הדתות המאמינות בכתבי- הקודש (בפרט יהודים ונוצרים) (ערבית)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
הצבע נדחס דרך החלקים שלא נצבעו בחומר אוטם.
3. מונוטייפ (monotype)
היא שיטה המשמשת אתהאמן, בה מוכן עותק אחד בלבד לצורך בחינת צירופי הצבע, והאמן מצייר ישירות על המשטח (אבן, זכוכית או אחר) Offset (אהדפס)הֶדְפֵּס שֶקַע
שיטת העתקה שבה המתווה משוקע במשטח ההדפסה, וה־דיו חודר לחריצים ולשקעים.כולל שיטות שונות בהן הציור משוקע והצבע חודר בין החריצים והשקעים, ואלה הן: תצריב, תחריט, ושיוף.
1. בתצריב (Etching) המשטח הוא לוח מתכת(אלומיניום, אבץ, נחושת) המכוסה שתי שכבות חומר דוחה חומצה, לכה בצדו האחורי ושעווה על משטח החריטה. הציור נחרט במחט פלדה. והלוח נשטף בתמיסת חומצה המאכלת את הציור החרוט. בשיטת הגיוונון (aquatint)
מוסיפים גרגירי שרף ללוח מחומםוהחומצה מאכלת את המתכת שנותרה חשופה בין הגרגירים. האמנים שנהגו בטכניקה זו ויצרו ניגודי אור וצל (chiaroscuro)
היו רמברנדט וגויה.
2. בתחריט(engraving)
משתמשים בלוח נחושת עליו חורטיםבעפרון מתכת. עומק הקו החרוט יקבע את עומק קו הצבע ורוחבו. 3. בשיטת המצוטינט
(mezotint)באמצעות מכשיר Intaglio(אהדפס)הַדפָּסה קבוּצָתית
בתכנית מחוללת דוחות: מידע המודפס במשותף לגבי קבוצת רשומות המכילות אותו מפתח מזהה, כאשר מתחילה קבוצה חדשה של רשומות בעלות אותו מפתח. group printing(אהדפס)הדפסה שנייה
הדפסה שניה על הצד ההפוך של דף לאחר שהצד הראשון הושלם Baking upהַדְפָּסַת לִיתוֹגְרַפְיָה
הדפסה על לוח הדפסה ישר - החלקים המיועדים להדפסה קולטים שמן והחלקים האחרים דוחים שמן. הצבע נשאר רק על החלקים הקולטים שמן ואחר כך עובר לניירהֶדְפְּסֵי קִיאַרוֹסְקוּרוֹ
סוג של הדפסים, מחיתוכי עץ, אשר היו נפוצים במאות ה-17 וה-
18. בתחילה היו אלההדפסים קוויים, בתוספת מאוחרת של צבע לבן, ומאוחר יותר - הדפסי גלופות של חיתוכי עץ, זה על גבי זה, ליצירת גווניםהַדְפָּסַת רֶפְלֶקְס
שיטה להדפסת מגע של מסמכים ושרטוטים, והשיטה היחידה להדפסת מגע של שני צדי המסמך בעת ובעונה אחת: חומר הצילום מגיע אל המסמך דרך האור והוא מושחר על־ידי האור מן המסמך
(גם: הַעְתָּקָה בְּאוֹר מוּחְזָר)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
(יוונית (
Hamadryas בטווייה,
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
תורת מבנה הרקמות של בעלי חיים וצמחים. הענף באנטומיה העוסק במבנה המיקרוסקופי של הרקמות והנעזר לשם כך בשיטות צביעה שונות וצפייה במיקרוסקופים אלקטרוניים. ביולוגיה חלק מהפסיכופיסיולוגיה
(יוונית: - Histos
רקמה + =
logosתורה) Histology הִיסְטוֹלִיזָה,
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
פֵרִיק
אגדי, מרהיב, קסוּם (צרפתית)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
(1901-), ביבליוגרף, חוקר הספרות העברית של ימיהביניים וחוקר תולדות הדפוס, יליד גרמניה שעלה ארצה בשנת 1934. משנת 1923 היה ספרן ב"ספרייתשוקן" בצוויקאו שבגרמניה ונעשה למנהלה בירושלים. כמו כן נמנה עם עורכי "האנציקלופדיה העברית" ו"אנציקלופדיה יודאיקה". כתב ספרים בנושאים ביבליוגרפיים; מחקרים אודות מגילות מדבר יהודה, הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים ותולדות הדפוס. הוציא לאור את שירי עמנואל הרומי ור' שמעון הגדול
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
ארגון של עובדים בישראל, שהוקם ב-1920 בועידתחיפה, על־מנת להגן על תנאי העבודה והשכר של העובדים בישראל, ולקדם עניינים כלכליים התישבותיים ותרבותיים. הוא משלב בתוכו איגוד מקצועי, הפועל לשיפור תנאי העבודה והשכר של חבריו, יישוב סכסוכי עבודה ועזרה הדדית. ההסתדרות היא בעלת קופת חולים, קרנות ביטוח סוציאליות שונות ומשק עצמי, הפועל להקמת מסגרות של משק העובדים, בתחומי תעשייה, חקלאות ושירותים. קדמו לה ארגוני ביל"ויים ואגודות פועלים שונות של בעלי מלאכה וחקלאים general federationof labor הַהִסְתַּדְרוּת הָעִבְרִית בּאמֵרִיקָה
ארגון שוחרי הלשון והספרות העברית, בארצות הברית, שהוקם בניו־יורק. מוציאה את השבועון "הדואר", מקיימת את הוצאת ספרים "עוגן", ומארגנת מופעים עבריים שונים. הַהִסְתַּדְרוּת הַצִיוֹנִית הַחדָשָׁה
הסתדרות הציונים הרוויזיוניסטים, שהוקמה בידי זאב ז'בוטינסקי, בשנת 1935, ומטרתה הייתה גאולת עם ישראל וארץ ישראל,החייאת הלשון והתרבות העברית, חידוש מלכות ישראל ויצירת רוב יהודי בארץ ישראל בשתי גדות הירדן הַהִסְתַּדְרוּת הַצִיוֹנִית הָעוֹלָמִית
ארגון כלל עולמי של התנועה הציונית. נוסד בקונגרס הציוני הראשון בבזל ב-1897 על-ידי הרצל. פעל להקמת מדינה יהודית בארץישראל. גם היום פועל הארגון בתחום העלייה, ההתיישבות החקלאית והחינוך הציוני בגולה.כוללת מוסדות מנהלים: הועד הפועל והקונגרס הציוני. כל יהודי שרכש את השקל הציוני הוא בעל זכות בחירה לקונגרס הָהָר הֶחָלָק
הר בנגב, על גב רֶכֶס חצֵרָה.ההרים הכחולים
טור ההרים הגבוה ביותר בג'מייקה. מקצתם מכוסים ביער גשם ובערפל טרופי ההִתְיַשְׁבוּת העוֹבֶדֶת
רשת היישובים החקלאיים, שהוקמו על־ידי תנועות הפועלים בארץ ישראל, על פי עקרונות של עבודה עצמית, שוויון ועזרה הדדית. נמנים עליה סוגים שונים: קבוצה, קיבוץ, מושב, מושב שתופי, "תנובה" היא המסגרת העיקרית לשיווק תוצרתם החקלאית, הוא הספּק לקניותיהםהַהִתְעוֹרְרוּת הַגְּדוֹלָה
כינוי לתחייה הדתית במושבות אמריקה במאה השמונה-עשרה Great Awakening הוֹאָבִּין
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
(1912-1827), מומר ומסיונר ברוסיה. פעל כמסיונרפרוטסטנטי בברלין וחזר לרוסיה מחופש כחסיד והפיץ שם את ספרו 'דרך הקודש. כשזהותו התגלתה חזר לגרמניההירשפלד, אפרים יוסף
(1820-1755), סופר בגרמניה.נמנה עם 'הבונים החופשיים' בתקופה שהמיסדר לא קיבל יהודים. ביקש למזג בין היהדות והנצרות במסגרת קבלית. השקפתו היתה קרובה למחשבה הפרנקיסטיתהירשפלד, גוסטב
(1895-1847), ארכיאולוג מומרגרמני. בר-סמכא באפיגרפיה יוונית ורומית. בשנים 1875-1877 ניהל את החפירות באולומפיההירשפלד, הינריך אוטו
(1922-1843) היסטוריוןבגרמניה; יורשו של ת' מומןן בברלין. עיקר מחקריו נעשו במינהל האימפריה הרומיתהירשפלד, הרטויג
(1934-1854), יליד גרמניההערבית-יהודית; כיהן כפרופ' ב"ג'וז קולג" וב'יוניברסיטי קולג" בלונדון. חקר את מערכת הגומלין בין העברית והערבית. פירסם מהדורה אנגלית של ספר 'הכוזרי' ליהודה הלויהירשפלד, לודוויג
(1965-1893), צייר מופשט גרמני.בהיותו סטודנט בבאוהאוס ערך ניסויים באור כאמצעי ביטוי אומנותי, בעשותו שימוש במתקנים ובתחבולות שונות כדי ליצור דגמים נעים ומתחלפים של אור צבעוני, שבהם ביקש להגיע לסינתיזה של תנועה, אור, צבע, וצורההישארות הנפש
האמונה בנצחיותה של הנשמה, הנפש לאחר מות הגוף.
קיום הנפש לאחר מות הגוף וכליונו, לאחר הפרדות הנשמה מהגו ועלית הנשמה למרומים, עליה לתת דין וחשבון על מעשיה בעולם הזה. נשמות הצדיקים מובאות לגן עדן (שבת קנ"ב ב) ואילו נשמות הרשעים יורדות לגהינום (חגיגה ט"ו א) נשמתו של צדיק, תחזור לגוף בתחיית המתם, שאז יקום הגוף לתחיה. האמונה קשורה ברעיון תחיית המתים ומושרשת באמונותיהם של עמים רביםהישבון
החזר של מסים עקיפים. כגון: מכס על חומרים שיובאו כדי ליצר מהם לשם יצוא; או מסי קנייה על מוצרים המיוצרים בארץ שנקנו כדי להקים מפעל מאושר או להרחיבו (draw back) tax returnהישבון אוטומטי
במיסוי: החזר מס הניתן ליצואנים שאחוז המכס ומס הקניה במרכיב היבוא שלהם אינו גבוה, על בסיס הצהרה ודיווח מתאימים של המכס. automatic returnהישבון באשראי
במיסים: אשראי לתשלום מסים שמקבל יצואן בשעת יבוא סחורה ושחרורה מהנמל. זיכוי מחובת החזר האשראי מתבצע בעת ביצוע היצוא.הית, אדוארד
(1916-), מדינאי בריטי, חבר במפלגתהשמרנים. בשנת 1965 היה ראש המפלגה השמרנית.כיהן כראש ממשלה בשנים ???1974-791. בשנת 1975העביר את התפקיד למרגרט תאצ'ר Heath הִיתָאמוּת
הסתגלות; 1. התאמה חברתית, אופסיכולוגית, בין הפרט לסביבתו
2. מצב של שיווי משקל מלא, בין האורגניזם לסביבתו
3. בסטטיסטיקה: תיקון הנתונים, במטרה להגבירהתאמה, לתנאים לו רגילים adjustment1. התאמה פיסית, או פסיכולוגית, לקראת גרוי כלשהוא2. על פי פיאז'ה: ביטוי לשינוי סכמות פנימיות,במטרה להתאימן להכרה משתנה של המציאות3. בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה חברתית - תהליךהסתגלות חברתית Accomodationהיתוך 1. מעבר של גוף ממצב מוצק למצב נוזל. בלחץנתון יש טמפרטורת היתוך שבה חל התהליך. כמות האנרגיה הדרושה להיתוך קרויה 'חום כמוס'2. בפיסיקה גרעינית: יצירת גרעין על-ידי התמזגות שלשני גרעינים קלים ממנו, לצורך המיזוג יש להשקיע אנרגיה רבה ובאמצעותה לקרב את הגרעינים. בעקבות המיזוג משתחררת אנרגיה רבה יותר. ההיתוך הוא מקור האנרגיה הפנימי של השמש. הוא משמש בפצצה גרעינית ובכור גרעיניהיתוּך גרעיני, בּיקוּעַ גרעיני
בפיזיקה: 1. תהליך שבומתמזגים שני גרעינים של יסודות טבע קלים ליצירת גרעין כבד יותר, אגב שחרור כמות גדולה של אנרגיה. למשל, אנרגיה הנפלטת מגרמי השמים2. חציית גרעין אטום כבד לשני חלקים שווים אוכמעט שווים, תוך כדי שחרור כמות גדולה של אנרגיה Nuclear fusionנקוּדַת היתוּך, נקודת-התכה
בכימיה: 1. טמפרטורהקבועה בה חומר מוצק נמצא בשיווי משקל עם הפזה הנוזלית שלו במצב של לחץ אטמוספירי תיקני
Melting point2. טמפרטורה בה מופיעה לראשונה טיפת נוזל,בתערובת של שני מוצקים ויותר; טמפרטורה בה חומר מוצק טהור הופך לנוזל כשקיימת תלות בלחץ המופעל על הנוזל Freezingהיתַכנות שיווקית
בדיקה שנעשית ביחס למוצר, או פרוייקט שיווק, שנועדה לקבוע האם יש מקום להחדרת המוצר או להקמת הפרוייקט marketing
feasibility(אהיתר)היתר 1
מאפשר אי שמירת החוק במקרים שבהם צורךהשעה דורש זאת. בנצרות משתמשים בהיתר המוענק על ידי, והאפיפיור או באי כוחו מעניקים אותו. ביהדות ההיתר ניתן ע"י מציאת צד בהלכה או דעה המאפשרים להקל בתנאים מיוחדים. Oispensation(אהיתר)הֶיתֵּר 2
אישור רשמי הניתן למישהו לפעול, לאחר שזההשלים את כל הדרישות החוקיות שהם תנאי לאותה פעולה. Clearance(אהיתר)היתר אישי
בפיקוח על מטבע חוץ: היתר שנותן המפקח על מטבע חוץ לבצע פעולה שלא הותרה במסגרת ההיתר הכללי, כגון הקמת חברה בחו"ל או השקעה אחרת שם.(אהיתר)הֶיתֵּר בִּיעוּר
בניהול ארכיונים: הרשאה לביעור חומר ארכיוני. היתר כזה יכול שיהיה חד-פעמי, קבוע או כללי. disposal permission(אהיתר)הֶיתֵּר כְּלָלִי 1. היתר שאינו מתייחס לאדם או למקרהמוגדר אלא ניתן על־ידי הרשות הנוגעת בדבר לקבוצה מצומצמת או רחבה2.. בפיקוח על מטבע חוץ: היתר שנתן המפקח עלמטבע חוץ שבו הוא מתיר לתושבי ישראל לבצע מספר פעולות האסורות על־פי חוק הפיקוח על המטבע general permit3. היתר שהוצא במסגרת חוק הפיקוח על מטבע חוץהמפרט את העסקות במטבע חוץ המותרות לתושבי ישראל ואת התנאים לביצוען. ההיתר נועד לאפשר לתושבי ישראל לבצע עסקות שוטפות במטבע חוץ באמצעות הסוחרים המוסמכים לגבי עסקות שהותרו במפורש במסגרת זו.(אהיתר)הֵיתֶר לַחרִיגָה
סמכות שיש לשר העבודה והרווחה להתיר חריגה מנורמות הקבועות בחוקי עבודה שונים, כגון היתר לעבוד בשעות נוספות, או בימי מנוחה וכד'. exception permission(אהיתר)היתר לסוגים
בפיקוח על מטבע חוץ: היתר שנותן המפקח על מטבע חוץ לסוג מסויים של עסקות או פעולות או לסוג מסויים של גופים, לבצע פעולות שלא הותרו במסגרת ההיתר הכללי (אהיתר)היתר מאה רבנים
בתלמוד: אמור על "חרם דרבנו גרשם" שלא לישא שתי נשים, ויש אופנים שהתירו, ובאופנים האלה צריך שהדבר יוסכם (ייעשה) על־ידי מאה אנשים משלוש ארצות - ואז מאפשרים לו לשאת אשה שניה, מבלי לגרש את הראשונה(אהיתר)היתר משלוח
טופס בשימושו של הקונה ובו הוראות לספק למסירת הסחורה בתאריך עתידי, בלתי מוגדר, או ליעד שלא נקבע קודם לכן. כן משמש הטופס לקביעת הכמויות למשלוח שבזמן הרכישה לא נקבעו או כשהאספקה היא למשלוחים חלקיים בהתאם לרצונו של הקונה.
shipping release (אהיתר)הֶיתֵר נְדָרִים, היתר שבועות, התרת נדרים
בתלמוד: מי שנדר והתחרט על נדרו, הוא יכול להפר (להתיר) את נדרו, על־ידי חכם (או שלושה הדיוטות במקום שאין חכם) שיגידו לו "מותר לך". אישה נשואה ־בעלה מפר את נידרה, בת־אביה מפר נאמר שראוי לא להיזקק להתיר נדר, אלא מפני דבר מיצווה או צורך גדול(אהיתר)הֵיתֶר עבוֹדָה
בחוק שעות עבודה ומנוחה: היתר עבודה ששר העבודה רשאי להעניק לשם עבודה בשעות אסורות על פי אותו חוק. (סעיף 11) work permit (אהיתר)היתר עגונה
אשה שבעלה נעלם ואין יודעים היכן בהוא, או אשה שבעלה מסרב לתת לה גט, ואינה יכולה להינשא לאחר, מכיוון שלא נתגרשה מבעלה הראשון(אהיתר)הֶיתֵּר עִסְקָא
(בארמית: היתר לעשות עסק). בדיני ישראל: היתר לקבלת רווח מהלוואה שניתנה ליהודי, העוקף את האיסור שבתורה שלפיו יהודי אינו יכול לקבל ריבית על כספים הניתנים ליהודי אחר בהלוואה, השם היתר נקבע בתקנה שהתקין ועד ארבע ארצות בפולין (1607) שלפיה תמורת ההלוואה נותןהלווה למלווה שטר שותפות בעסק שייעשה בכספי ההלוואה transacion permit(אהיתר)הֵיתֶר פִּיטוּרִים
היתר שרשאי לתת שר העבודה לפטר עובד שלגביו יש הגבלת פיטורין לפי חוק, כגון עובדת בחופשת לידה. permission to dismissהיתרו
נמל תעופה שהוקדם ב-1944 בלונדון. הוא מסוףהתעופה הראשי של בריטניה משנת 1946 Heathrowהַכְבָּרָה
בתהליך קבלת החלטות: התנהגות של קבלת החלטות שבה מנהל בוחר את החלופה הטובה ביותר מכל החלופות האפשריות. (בלועזית: מקסימיזציה). maximizationהַכְבָּרַת הַכְנָסָה מִמְכִירוֹת
בתורת הארגון: מדיניות עסקית של ארגון שבה היעד הוא הגדלת מחזור המכירות - ולא הרווח - לסכום המֵרבי האפשרי. sales revenuemaximizationהַכְבָּרַת נְכָסִים
בתורת הארגון: מטרה של ארגון המהווה חלופה להנחה מסורתית בדבר הכברת רווחים, שלפיו מבקשים המנהלים להכביר את שיעור הגידול של נכסים נטו כאמצעי להגדיל את שכרם, את כוחם וכד' assets growth maximizationהַכְבָּרַת רְוָוחִים
המטרה של ארגון על פי התורה הכלכלית הקלסית. בכלכלה: הגדלת המחזור עד לנקודה שבה העלות התוספתית של יחידה נוספת תהיה שווה להכנסה התוספתית. רווחים מוכברים בנקודה שבה ההכנסה השולית שווה לעלות השולית profit maximizationהַכְבָּרַת רְוָוחִים מְשוּתֶּפֶת
אופטימיזציה של רווחי ענף על־ידי ארגונים המתאמים ביניהם את מדיניות המחירים והתפוקה, במקום להתחרות האחד בשני, מצב שהוא אפייני לשווקים אוליגופוליסטיים. joint-profitmaximizationהכברת תועלת, השאת תועלת
בכלכלה: עקרון כלכלי האומר כי אדם יקנה מוצר או שירות שממנו יפיק תועלת מירבית לסיפוק צרכיו. תועלת זו, אינה תלויה רק במחיר המוצר או השירות ויש תועלות - כלכליות ורגשיות- אחרות utility maximalizationהַכְבָּרַת תּוֹעֶלֶת מְנַהלִים
בתורת הארגון: מטרה של ארגון המשמשת חלופה להשערה המסורתית בדבר הכברת רווחים. תפיסה זו אומרת שהארגון מחפש את מרב התועלת והסיפוק של מנהליו management utilitymaximizationהכהן, דוד
(1984-1898) נולד ברוסיה עלה לישראלב-190
7. פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי. בנו של מרדכיבן הלל הכהן. שירת כקצין בצבא הטורקי. מראשי חברת "סולל בונה". כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-1 וה-6וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון. בשנים 1953-1955 היהשגריר בבורסה. ספר זכרונותיו נקרא "מה לספר" ראה אור ב-1974הכהן, מיכל
(1914-1834) עסקן ירושלמי. מחלוציהעיתונות הארצישראליות. ממייסדי "הלבנון" (1863)ו"האריאל" (1874) המייסדים את השכונה נחלת שבעה.שבירושליםהכהן, מנחם
(1932-), רב תנועת המושבים וההסתדרותוח"כ מטעם המערך-עבודה בשנים 1974-1988הכהן, מרדכי בן הלל
(1936-1856), יליד בילורוסיה.עלה לארץ ב-1907. סופר עברי ועסקן ציוני; השתתףבקביעות בעיתונות העברית באירופה - בה"לבנון", ב"הצפירה" וה"קול". היה חבר תנועת 'חיבת-ציון' ובקונגרס הציוני הראשון (1897) נאם בעברית. היה ביןמייסדי ת"א והפעילים בחייה הכלכליים וממניחי התשתית לאגודת הסופרים העבריים. בנו הוא הכהן דןדהכהן, שלום בן יעקב
(1845-1772), סופר, משורר ועורךעברי; מחדשו ועורכו של ה"מאסף" בשנים 1.809-1811ייסד את השנתון "ביכורי העתים" ב-1821. מחיבוריונציין את: "ניר דוד. אפוס היסטורי על דוד המלך ו"עמל ותרצה" (מחזה אלגורי)הכוח
מועדון ספורט יהודי שהוקדם בוינה ב-190
9.קבוצת הכדורגל שלו הייתה אחת מהטובות באירופה של שנות ה-
20. בשנת 1930 פסק המועדון מלפעול וכמהמשחקניו עלו לישראל והקימו את מועדון 'הכוח ת"א' (1942) שהתאחד עם "מכבי רמת-גן" בשנים 1965 ו-1973זכתה הקבוצה באליפות הליגה ובשנים 1969-1971 זכתבבגביע המדינההכוח
אגודת ספורט יהודית; הוקמה ב-1909 בווינה,אוסטריה. היתה אחת הקבוצות החזקות בהתאחדות הספורט האוסטרית. בשנות 1930 פסקה לפעול בוינהוהחלה לפעול בישראל. ב-1942 הוקמו בארץמועדוני-ספורט בשם זה כגון: "הכוח רמת גן" שזכתה באליפות המדינה בשנים 1965 ו-1973 ובגביע המדינהבשנים 1969 ו-1971הכוח החיוני,
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
מענים וכן את מענה של ההוראה הבאה. n-plus-oneaddress instructionהורָאַת מַעַן־אֶחָד
במחשבים: הוראה המכילה מען אחד בלבד ובו מיקום אחד בלבד בזיכרון. one addressnoitcurtsni; single-address instructionהורָאַת סִיוּם
בתכנית מחשב: הוראה הגורמת לסיום ביצוע התכנית stop instructionהורָאַת סיעוּף
במחשבים: הוראה הגורמת להסתעפות לנקודה חדשה בתכנית. גם: הוראת קפיצה. jumpbranch instruction ,instructionהורָאַת סיעוּף לא־מוּתנֵית
במחשבים: הוראת סיעוף המעבירה את השליטה לחלק אחר של התכנית ללא תנאים. גם: הוראת קפיצה לא־מותנית, הוראת העברה לא-מותנית. unconditional branch instructionהורָאַת עצירה
בתכנית מחשב: הוראה בתכנית מחשב הגורמת להפסקה בביצוע התכנית עד להתבצעות פעולות חיצוניות נחוצות, כגון התקנת תקליט בכונן Halt instructionהורָאַת עצירה לפי בּחירה
בתכנית מחשב: הוראה העוצרת את ביצועה של התכנית כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. optional stop instructionהוֹרָאַת קְנִייָה לְצִמְצוּם הֶפְסֵדִים
במסחר בניירות ערך: הוראה לצמצום הפסדים הנוקבת מחיר בלימה שהוא מעל למחיר השוק השוטף והיא משמשת לשם רכישה של מניה אם המחירים יתחילו לעלות stop yub; stopbuy orderהורָאַת־דֶמי
במחשבים: פריט נתונים המופיע בתכנית בצורה של הוראה, אך למעשה אינו מוצא לפועל כהוראה. dummy instruction ,quasi instructionהורָאַת־מיקרו
במחשבים: הוראה אלמנטרית של תכנית־מיקרו, המפעילה ישירות מעגלים במחשב. ראה: תכנית-מיקרו. microinstructionהורָאַת־מַקרו
בתכנית מחשב: הוראה אחת בשפת מקור המחליפה סדרת הוראות אלמנטריות; בעת הידור התכנית תוחלף הוראת המקרו בסדרת הוראות אלמנטריות. ראה גם: קידוד-מקרו. macroinstructionהורָאַת־מַקרו מוּגדֶרֶת־תכניתן
בתכנית מחשב: הוראת־מקרו המוגדרת על־ידי התכניתן לשימושה של תכנית מסוימת, לעומת הוראות־מקרו שהן חלק ממכלול ההוראות של השפה. programmer definedmacroinstructionהורָאַת־מַקרו מצווה
בתכנית מחשב: הוראת־מקרו שתוצאותיה הן הוראות של תכנית היעד; לעומת הוראת־מקרו מכריזה, שתוצאותיה הן הוראות למהדר לבצע פעולות שונות. imperative macroinstructionתעודת הוראה
רישוי רשמי המסמיך ללמד במוסדות חינוך. התנאים לקבלת התעודה שונים והם תוצא של שיתוף בין המוסד המסמיך כמו האוניברסיטה או בתי המדרש ובין משרד החינוך והתרבות הוֹרָאוֹת הַפִּיקוּד הָעֶלְיוֹן
בצה"ל: קובץ הוראות בעניינים עקרוניים, הנוגעים לניהול הצבא ולארגונו, המוצא מטעם ראש המטה הכללי בצה"ל (גם: פקודות־מטכ"ל) הוֹרָאַת שָׁעָה
הוראה של נביא או בית-דין לנהוג, שלא לפי חוקי התורה לצורך זמן מסויים. (חוץ מהוראה לעבוד "עבודה זרה" שאין שומעים לה). המקור לענין זה הוא מעשה אליהו הנביא, שעמד בהר הכרמל והקריב שם עולה, (ולא במקדש) בהוראת שעה, כדי לעמוד בפני נביא הבעל (יבמות צ, ב) מצינו "הוראת שעה" גם בהטלת עונש מיוחד על עבריין, כדי להרתיע אחרים, כמשה רבינו, שציווה להמית את 3000 עובדיהעגל, אף שלא קדמה למעשיהם התראה. וכן הומתו במדבר ה"מקודשש" ו"המגדף" בהוראת שעה. (אף שבשעת עבירה לא היה ידוע שענשם מוות, ולא התרו בהם). כמו כן נענש עכן עפ"י גורל כל בית-דין, שבכל דור, שבאה פִּרצה בעם, בעבירה מסויימת, מותר לו להעניש, ללא עדות והתראה, ובעונשים שלא כתובים בתורה, בהוראת שעה, כדי להרתיעהורביץ, אלי (-1932)
תעשיין ישראלי, מנכ"ל טבע. נשיאהתאחדות התעשיינים (1986-1981)הורביץ, הנרי
(1961-1886) יהודי יליד ארה"ב. מייסדכתב-העת "מנירה ג'ורנל" שנחשב לאחד מן הטובים בכתבי העת מסוגו בעולם. הביע דיעה חריפה נגד הציונות המדיניתהורביץ, זלקינד
(1812-1740) פעיל יהודי-פולנימראשוני האמנציפטורים בצרפת אשר נטל חלק בהכנת מסמך ההחלטות של "הסנהדרין הגדולה" בשנים 1.806-1808 מחבר "האפולוגיה של היהודים"הורביץ, יאיר
(1988-1941) משורר יליד ישראל. שירתוהיא אוטירניזה לשירת שנות ה-50 בארץ (שירת נ' זך,י' עמיחי ועוד) שנהגה שפה שירית ואירוניה. תגובת הנגד באה לביטוי בשירתו בה התחביר הלשוני נטול חשיבות, העיטורים הלשוניים מועטים ורבים משיריו מתארים מצבים דמיוניים. מבין שיריו הידועים: "סל ויון" (1966) "עונת המכשפה" (1970) "נרקיסים למלכות,מדמנה" (1972) מבחר משיריו כונסו ב"שירים.1973-0691" (1974) וב"ארץ בחירה" (1982)הורביץ, יגאל
(1919-) שר האוצר ה-7 של ישראל(1980-1979) שכונה "יגאל אין לי", בשל נסיונו לקצץבתקציב הממשלה. כיהן כשר המסחר והתעשייה וכשר בלי תיק בממשלת האחדות הלאומית (1984)הורביץ, שאול ישראל
(1922-1861) סופר ומבקרספרות עברית יליד רוסיה. עסקי הבנקאות בהם שלח ידו עלו יפה עד בוא מהפכת 1917 אז ירד מנכסיו.מאמרו משנת 1904, "לשאלת קיום היהדות", עוררמחלוקות עמוקות בהעמידו בספק את ערכה של היהדות בכל דורות קיומההורביץ, שמואל
(1901-) מומחה ישראלי שעסק בפיתוחגידולי שדה. זכה בפרס ישראל בחקלאות בשנת 1957הור-בלישה אייזק לזלי
(1957-1893) מדינאי יהודי ילידבריטניה שהחל את דרכו בפוליטיקה כחבר פרלמנט (1945-1925). בשנים 1934-1937 כיהן בתפקיד שרהתחבורה והנהיג מנהג חדש: תמרורים מוארים במעברי חצייה, "תמרורי בלישה". בשנים שכיהן כשר מלחמה עד 1940, הנהיג רפורמות במינהל הצבאי אךהותקף בחריפות בשל צעדיו והתפטר בשנת 1940.כעבור 5 שנים נבחר לשר הביטוח הלאומי, בימיו שלצ'רצ'יל, אך איבד את מקומו בבחירות לפרלמנט והתפטר Hore-Belisha הוֹרְגֶן
אתר ארכאולוגי טיפוסי של התקופה הניאוליטית התיכונה באגם נוֹיְשָטֶל הוֹרְדָד סָאל
בבודהיזם: חג עתיק בדת זרתושטרא. Hordad Salהוֹרְדָה,
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
שפירושה: צורה
3.
(בביולוגיה)
נקודות דמיון שמאובחנות ביצוריםשונים מבחינה גנטית אך המשתייכים לאותה מערכת של בעלי חייםדמֶמֶת
מחלת דם תורשתית הנובעת מליקויים בממנגנון קרישת הדם, המאופיינת בחוסר קרישה גורם ,VIII
כךשכשנגרמים דימומים, למשל בפציעה, הדם אינו נקרש, ולפעמים אף נוצרים דימומים ספונטניים. כתוצאה מכך עלול האדם לאבד דם רב לאחר פציעה כלשהי. הגן הגורם למחלה נישא על כרומוזום איקס (X)
והתכונה היא נסגנית (רצסיבית). המחלה מתבטאת,אצל זכרים שיש להם הגן הגורם למחלה Hemophilia
בלועזית: הֶמוֹפִילְיָה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
עפ"י העקרון כ"בולעו כך פולטו" - אם השמוש נעשה בכלי מתכת ע"י שמוש בנוזלים - הוא יוכשר ע"י הכנסתו למים רותחים. בערב פסח מגעילים את כלי המתכת של ה"חמץ" על מנת להכשירם לשימוש בפסחהג'ק, מרכוס
(1941-1861), רופא וינאי מומחה למחלותהגרון. פיתח דרך מדעית לאיבחון ולטיפול במחלת הסינוס. חי בלונדון משנת 1938הגר
במקרא: מצרייה שהפכה שפחה לשרה ופלגש לאברהם. לאחר לידת ישמעאל גירשה אותה שרה (בראשית טז; כא, ט-כא) על מנת שבנה, יצחק, יהיה היורש היחיד. לאחר גירושה, ציותה בידי מלאך ה' לשוב עם בנה, שעתידם מובטח. העם הערבי רואה בהגר אם השבטים הערבייםהגרד, הנרי רידר
(1856-1925) סופר ומשפטן ממוצאאנגלי. מבין הספרים שכתב נודע בעיקר הודות לספרו הראשון: "מכרות המלך שלמה" (1885) שזכה,לפופולריות רבה ואף תורגם לעברית. בספרו דרום אפריקה ונופיה מהווים רקע לעלילה וכך גם בסדרת הרומנים שכתב לאחר מכן. "אלן קווטרמיין" (1887),"היא" (1887) וכן ספר אודות מסעו בארץ-ישראלHaggard (1888)הִגְ'רָה,
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
סוּבְּמִיקְרוֹן
תת-מיקרון; חלקיק זעיר, שאפשר להבחין בו רק בעזרת מיקרוסקופ רב־עוצמה, כמו מיקרוסקופ אלקטרוני (לטינית) סוּבְּמָרִינָה, סַבְּמָרִין
1. תת-ימי; שמתחת למים;
2.צוללת (לטינית submaria )אנגלית subnarin ) סוּוֶניר .1 מזכרת; 2. יצירה מוזיקלית שמשולבות בה מלודיות, המזכירות נוף מסוים (צרפתית souvenir )
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
מַסַאִי, מַסַאִים
עַם נַוָודים החי בּקֶניה וּבטנזניה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
הוּמוֹרֶסְקָה
1. (בספרות) מהתלה, יצירה ספרותית הומוריסטית קצרה, שמבקרת ומלגלגת ברוח טובה;
2.(במוזיקה) קטע קצר, קל ועליז (צרפתית (humoresque
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
רֵיְיטִינְג
מִדְרוּג; אמדן של שיעוּר הצופים בּתָכנית מסוּיֶמת בטלוויזיה וּבכלי תקשורת אחרים על־פּי מִדגָם. כניעתה של רמת הטלוויזיה למספר רב יותר של צופים על חשבון האיכות, משפיע גם על תחומי יצירה אחרים; מבחן פופולריות (טט)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
רֶלֶקְס
הרפייה, מנוחה; מרגוע; הקלה ממתיחות; גרימת רווחה רֵלֶקְסַצְיָָה, רֶלֶקסֵיישְן
1. הרפיה, הפוגה, רגיעה, נינוחות; התרגעות;
2.(בפיזיקה) תהליך שבו מערכת חוזרת למצב שיווי משקל לאחר שהוסטה ממצב זה
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
דֶזִיגְנָטוֹר
מציין, סַמָן (לטינית designator )
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
וָאלְס
ראו: ולס
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
טְרֵייסֶר אֶלֶמֶנְטְס
יסודות נותבים; חומרים רדיואקטיביים ואיזוטופים כבדים, המשמשים במחקר כדי לעקוב אחר תנועתם של יסודות ושל תרכובות כימיים בחומרים שונים (אנגלית tracer (element
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
הַאוּז
(במוזיקה) סגנון מוזיקלי שהתפתח מהדיסקו בשנות ה-80 של המאה ה-20 תוך מיעוט המילים לטובת הקצב. משתמש בסינתסייזרים, רמיקסים וסימפולים (אנגלית (house
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
דוֹג-פַיְיט
1. קרב אווירי בין מטוסים;
2. (בהשאלה) מאבק קשה ונוקשה = מלחמת כלבים)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
לָא אִלַּה אִלָּלַהּ וּמוּחַמַד רָסוּל אַלְּלָּה
"אין אלוה מבלעדי אלוהים, ומוחמד שליח האל". שבועה של התאסלמות (ערבית)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
צַ'יְינָה טָאוּן
הרובע הסיני בסן פרנסיסיקו (ובניו- יורק), שהוא הרובע הסיני הגדול ביותר בארצות הברית והריכוז של סינים הגדול בעולם מחוץ לסין
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
(גם: היפרגניטליזם)
(יוונית =
Hyper עודף + =
genitaliaמיניים) הִיפֶּרָה
בזואולוגיה: מין חדקונית בהירה - חומה, הגורמת לנזקים בשדות של צמחי הקטניות. Hyperavanabilisהִיפֶּרוֹוָרְיָנִיזְם
עלייה לא נורמלית בפעילות התפקודית של השחלות, אשר בדרך כלל גורמת לבגרות מוקדמת אצל ילדות Hyperovarianism הִיפֶרוֹכוֹס
במיתולוגיה היוונית: אחד משני הרוחות שהגנו על דלפי מפני הגאולים Hyperochusהִיפֶּרוֹן
בפיסיקה גרעינית: חלקיק אלמנטרי בעל מסה שבין זו של הניטרון לזו של הדיוטרון הִיפֶּרְוֶנְטִילָצְיָה
מצב פיסיולוגי המאופיין בנשימה מהירה ועמוקה, שמטרתה הוצאת כמויות עולות של פחמן דו־חמצני מהגוף והורדת הלחץ החלקי של גז זה. המצב מאופיין בשמיעת זימזום באוזניים, דקרור בשפתיים והידיים ועוד Hyperventilationהִיפֶּרוֹפְּיָה,
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

(מילון לועזי)
פּוֹרְטְרֵט
דְיוֹקָן; תיאור דיוקנו או דמותו של אדם בתצלום, בציור או בכתיבה (צרפתית portrait )

- פרוש | - פירוש | - מילון | - הגדרה מילונית | - מילון עברי | - מילון אנציקלופדי | - אנציקלופדיה | - תרגום
- פירוש השם | - פירוש המילה | - משמעות המילה | - ביטויים | - דקדוק | - לשון | - ניבים | - אטימולוגיה
- מילים נרדפות | - ניגודים | - חריזה | - חרוזים | - צירופים | - פתגמים | - ניבים | - תחביר
- ביטויים | - ציטוטים | - ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications