1. בטלָנות, חוסר מעשה, הליכה בּטֵל: הִתבַּטלוּת הילדים בפגרה הרגיזה את אמם
2. [עח] (בפנֵי) ביטוּל הַהַערכה העַצמית (מֵחמת הַערצת הזולת או התבּוֹללוּת וכד'), הקלה בכבוד עצמו: התבטלותה בפניו לא קירבה אותו אליה
3. [עח] היות מבוּטָל: התבטלות ההוראות הישנות הייתה מִיָדית, משנכנסו ההוראות החדשות לתוקפן
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה