תשרי פירוש

מקור השֵם מאַכָּדית (בַּבלית) teshritu (תַּשריתוּ), ופירושו - "התחלה", "חנוכה". באחד בתשרי - ראש השנה (ראש השנה א', א'). הגיע ללוח העברי עם עולי בבל. חודש זה מוזכר בספר מלכים א', ח' בשם ירח איתנים. שם החודש הזה הוא היחיד מכל יתר השמות הבבליים שנמצא גם באוגרית = ירח תשרת. שורש השם תשרי – <שרי> – מוכר גם משפות שמיות אחרות, והוא רווח בארמית. לשורש זה כמה מובנים, ובהם 'התיר' ו'התחיל'. בימי קדם נהגו שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי.

אַשְרֵי, הרֵי, לְגַמְרֵי, מַקְרֵי, צֵירֵי, קְרֵי, תִשְרֵי, גִשרֵי, מֵישרֵי, מִנשְרֵי, מַגשְרֵי, מַפשְרֵי, מיַישרֵי, מעושׂרֵי, פִשרֵי, תִשרֵי, נִשרֵי, קִשרֵי, תְקופַת תִשְרֵי