תקנה פירוש
1. [תמ] חוֹק של רָשוּת מוּסמֶכת לטובת הציבּוּר וגם הוראה שיש לה תוקֶף משפטי על־פי חכמי ההלכה או כל גורם דתי בעל סמכות: "משה רבנו גזר כמה גזרות ותיקן כמה תקנות" (שבת ל.); העירייה קבעה תקנות חדשות, יעילות יותר;
2. [תמ] תיקוּן, שינוּי לטובה: "כלי זהב... אף-על-פי שנשברו יש להם תקנה" (חגיגה טו.); "נואש ולא שב, אין תקנה לעוולו" (מלשון הפיוט);
3. [עח] הוראה, כּלל הנקבע, בעיקר, בעניין התנהגות במסגרת מסוימת (מוסד, ארגון)
אנגלית: regulation
אנגלית: ordinance, rule***
תקנה פרוש | תקנה פירוש | תקנה מילון | תקנה הגדרה מילונית | תקנה מילון עברי | תקנה מילון אנציקלופדי | תקנה אנציקלופדיה | תקנה תרגום
תקנה פירוש השם | תקנה פירוש המילה | תקנה משמעות המילה | תקנה ביטויים | תקנה דקדוק | תקנה לשון | תקנה ניבים | תקנה אטימולוגיה
תקנה מילים נרדפות | תקנה ניגודים | תקנה חריזה | תקנה חרוזים | תקנה צירופים | תקנה פתגמים | תקנה ניבים | תקנה תחביר
תקנה ביטויים | תקנה ציטוטים | תקנה ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה