1. [תנ] הימנעוּת מֵאכילה וּמשתייה, עינוּי נפש, סיגוּף, לאות אֵבל לכפרת עוונות וכד': וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּענִיתִי" (עזרא ט, 5); וגזרו תענית על שנראה... שידפין (תענית ג, ו); בשל האסון שקרה הוא גזר על עצמו תענית לאות אבל (ראו:
צום)
2. [תמ] שֵם מַסֶכת בסֵדר מועד העוסקת בדיני תַענית ציבּוּר
באנגלית: fast
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה